חיפושדלג על חיפוש
    תמונה תמונה 2 3 4

    הפרעות בקצב הלב

    הפרעות בקצב הלב

    מאת ד"ר מיכאל גייסט
    מנהל יחידת ביניים לב-השירות האלקטרופיזיולוגי

    הפרעות בקצב הלב הן בעיה שכיחה הנוגעת למיליוני בני-אדם  ברחבי העולם. מי מאיתנו אינו חש לפעמים בפעימת לב "מיותרת". בחלק גדול מהמקרים מדובר בהפרעות שאין להן השפעה על חיינו. במ קרים רבים אנו אף לא מרגישים כשההפרעות מתרחשות. לי בנו בנוי מארבעה חללים, שתי עליות ושני חדרים. ה עליה ימנית, א וספת את הדם מכל הגוף ומעבירה אותו לחדר ימין, המזריקו לריאות. העליה השמאלית אוספת את הדם החוזר מהריאות, ומעבירה אותו לחדר שמאל, המזריקו בתורו  היישר לאבי העורקי ם ומשם - לכל הגוף. באופן טבעי, יש לנו קוצב לב  אחד בעליה הימנית, אשר בלי פעילותו אין חיים. הלב  לא יתכווץ, בדומה למצת במנוע המכונית.  הדופק הנורמאלי עבור מבוגר הוא בין 60-100 פעימות בדקה, ויכול להיות מהיר יותר בתלות במאמץ, התרגשות ומצבי דחק, ו א טי יותר במצבי שינה, למשל . הפרעות בקצב הלב יכולות להיות כתוצאה מרצף פעימות לב מהירות ( טכיקרדיה), שמקורן בעליות, בחדרים או בחיבור ביניהם, או דופק איטי מידי ( ברדיקרדיה), המתרחש כ אשר הקוצב הטבעי שלנו לקוי, או כתוצאה מפ גיעה ברקמת ההולכה, המחברת בצורה חשמלית בין העליות לחדרים.

     

    סוגי הפרעות הקצב
    הפרעות שכיחות, שמקורן שלא בחדרי הלב - כלומר, מהעליות או מהצומת המחברת בין העליות לחדרים - נקראות SVT . הפרעות אלו כוללות, בין היתר, הפרעות עקב מסלול עוקף או פיצול של החיבור הנורמאלי בין העליות והחדרים. על פי רוב, אלו הן  הפרעות פתאומיות, מהירות וסדירות, במהלכן הלב פועם עד 200 פעם בדקה. הפרעות עליתיות שכיחות יותר הן רפרוף פרוזדורים (Atrial Flutter),  הפרעה שברוב המקרים הינה קלה יחסית לטיפול, באמצעות צריבה. ההפרעה העלייתית השכיחה והמטרידה ביותר היא פרפור פרוזדורים (Atrial Fibrillation), ש מקורה בעליה השמאלית, בדרך כלל, והיא נובעת ממספר מוקדים המתחרים בקוצב הטבעי של הלב.  הפרעה חשמלית זו מורכבת ביותר וגם אפשרויות הטיפול בה מגוונות. בין היתר, ניתן ליטול  תרופות; לבצע "היפוך חשמלי", דהיינו מכות חשמל במטרה להסדיר את הדופק; לעשות צינתורים מיוחדים; ולע תים, אך לטפל באמצעות קוצבי לב מלאכותיים. בקרב חולים עם פרפור פרוזדורים, התרוקנות הדם מהעלייה השמאלית בלב פגומה, ולכן הם נוטים לפתח קרישים היכולים להתפזר בגוף, ואף לגרום לאירועים מוחיים. במקרים אלו יש צורך להיעזר במדללי דם.

     

    הפרעות שמקורן בחדרי הלב נקראות טכיקרדיה חדרית (VT). אלו הפרעות ששכיחות אצל אנשים שלבם נפגע לאחר התקף לב, או מסיבות אחרות, והן דורשות טיפול מיוחד. הטיפול כולל תרופות, צינתורים חשמליים ולעיתים קוצבי לב מיוחדים, המסוגלים לתת מכות חשמל. זאת  מאחר ש לע תים הפרעה כזו הינה מסכנת חיים .

     

    מהי אלקטרופיזיולוגיה?
    הענף בקרדיולוגיה שעוסק באבחון וטיפול בהפרעות קצב והולכה הוא אלקטרופיזיולוגיה לבבית.  לאבחון ראשוני של הפרעות הקצב וההולכה בפעילות החשמלית בלב אנו נעזרים ברישום האלקטרוקרדיוגרפי ( א.ק.ג.) החיצוני הרגיל. אפשרויות אחרות הן מכשיר ההולטר, שהינו מעין ווקמן אותו המטופל נושא על גופו, ואשר רושם כל פעימת לב לאורך פרק זמן מוגדר מראש ( בד"כ 24 שעות). אמצעי נוסף הוא ה- Loop Recorder,  מכשיר קטן יותר אותו נושאים מטופלים על גופם למשך תקופה ארוכה יותר, ואשר עוצר א ת הרישום כשאנו מרגישים הפרעה. במקרים מורכבים יותר, ו לצורך אבחון וטיפול, אנו נעזרים  בבדיקות אלקטרופיזיולוגיות.

     

    הבדיקה האלקטרופיזיולוגית
    בדיקה זו היא בעצם צינתור חשמלי של הלב והיא נ עשית בחדר צינתור, בדומה לצינתור רגיל. במסגרת הבדיקה אנו מחדירים מספר צנתרים ללב, בדרך כלל  בין 3 ל-4 צנתרים מורידי המפשעה, ולעיתים  גם מהורידים התת בריחים בחזה או מורידי הצוואר. הצנתרים הם אלקטרודות, בניגוד לצנתרים המשמשים בצינתור כלילי רגיל, והם אינם חלולים. ברוב המקרים לא מזריקים יוד במהלך הבדיקה.

     

    אנו ממקמים את הצנתרים בחללי הלב השונים ומקבלים רישום הפעילות החשמלית מכל חללי הלב. החדרת הצנתרים נעשית בד"כ בעזרת שיקוף באמצעות קרני רנטגן. לצורך טיפו,ל לע תים מוחדר צנתר מהעורק המפשעתי ודרך אבי העורקים, בדומה לצינתור רגיל, זאת כדי לאפשר גישה ישירה לחדר שמאל.

    במהלך הבדיקה אפשר לרשום את הפעילות החשמלית העצמונית של הלב, ובנוסף, כחלק מהבדיקה מקצבים את הלב במהירויות שונות. כך ניתן להפיק את ההפרעות ולאבחן א ת הסיבה להפרעות הקצב מהן סובל החולה.

    לבדיקה האלקטרופיזיולוגית מספר מטרות:

    ← לברר במקרים של התעלפות האם הסיבה היא אי סדירות בפעילות החשמלית בלב

    ← לאבחן הפרעות ביצירת פעימות הלב  ובהולכה החשמלית בין חללי הלב, ולמקם את ההפרעה, במטרה לקבוע את מידת הצורך בקוצב לב קבוע

    ← לאבחן קיום מסלולים חשמליים מולדים עוקפים, בנוסף למערכת ההולכה הנורמלית. מסלולים אלו עלולים לגרום להפרעות מהסוג שתואר לעיל

    ← לאבחן מנגנוני הפרעות קצב על-חדריות ( SVT) והפרעות קצב חדריות (VT).

    ← לאבחן נטייה מוגברת להפרעות קצב ממאירות היכולות לגרום למוות פתאומי, בעיקר בקרב חולים עם הפרעה בתפקוד הלב ואי- ספיקת לב.

    טיפול בהפרעות הקצב

    לאחר קביעת האבחנה המדויקת ניתן להציע לחולה את הטיפול המתאים ביותר.

    הטיפול יכול להיות מבוסס על:

     

    ← טיפול תרופתי מתאים

    ← צריבת מוקד ההפרעה על ידי שימוש בגלי רדיו (או אמצעים אחרים). באמצעות הצריבה ניתן לרפא את מרבית החולים הסובלים מ- SVT, וחלק מאלה הסובלים מ- VT

    ← שימוש בקוצבי לב. הקוצב המתאים נבחר על פי סוג ההפרעה, כאשר חלק מן הקוצבים מסוגלים לאבחן באופן מיידי הפרעת קצב מסכנת חיים, ומתוכנתים לת ל חולה שוק חשמלי מציל חיים באופן מיידי

    בר ימיןדלג על בר ימין
    חדשותדלג על חדשות

    חדשות

    המשך עצור
    • מנכ"לית וולפסון, ד"ר אנגל, פגשה את שרת המשפטים

      השרה שקד שוחחה עם ד"ר אנגל על הקמת בית החולים לילדים על שם סילבן אדאמס במרכז הרפואי וולפסון, ועל הרחבת הפעילות בתחום 'הצל לבו של ילד'

    • בדיקת דם או מי שפיר: במה לבחור ומתי?

      רגע לפני שאתן מקבלות החלטה במה לבחור, פרופ' יוסי שלו, רופא בכיר ביחידת אולטרסאונד נשים בוולפסון, עושה לכן סדר

    • חיסוני ילדים: מה אומר הדוקטור?

      ד"ר דיאנה טשר, מומחית ברפואת ילדים ובמחלות זיהומיות בילדים, בתשובה ל-10 טענות הנגד הנפוצות – גזרו ושמרו!

    • נס בוולפסון: הרופא הורה לאישה להפיל כי 'התינוק מת', ואז אירע הבלתי ייאמן

      אישה בהריון שהגיעה לבדיקה שגרתית בשבוע ה-29, התבשרה כי עליה לעבור הפלה היות ולולד שברחמה אין דופק ו"ככל הנראה הוא מת".

    • ד"ר אנגל ברשימת 50 המשפיעות של פורבס

      ריאיון עם ד"ר ענת אנגל, מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון, אשר נבחרה השנה להופיע ברשימה.

    • מנהלת וולפסון, ד"ר ענת אנגל: "לא רק שנישאר עצמאיים, נהפוך לבית חולים מוביל"

      אנגל בנתה קריירה מטאורית ועשירה עד שמונתה לאחרונה למנהלת החדשה של בית החולים וולפסון. בראיון ראשון ובלעדי לכלכליסט, מציגה תפיסה ניהולית מגובשת, מתווה אסטרטגיה שתוציא את בית החולים מהגירעונות

    • חדרי ניתוח לב וזכוכיות צבעוניות: כך ייראה בית החולים לילדים בוולפסון

      בימים אלה מוקם בניין הילדים החדש במרכז הרפואי וולפסון. בווולפסון מתכוונים גם להקים אזור אשפוז ממוגן לשעת חירום לכל המאושפזים בבניין הילדים.

    • פרס האו"ם הוענק ל"הצל לבו של ילד"

      עמותת "הצל לבו של ילד", מהמרכז הרפואי וולפסון, הצילה את חייהם של למעלה מ-4,700 ילדים מ-57 מדינות .

    • דלקת בדרכי השתן בילדים ובתינוקות

      מנהלת מרפאת נפרולוגית ילדים בוולפסון, ד"ר מיטל קידר, במדריך מקיף על דלקת בדרכי השתן אצל תינוקות וילדים. על מניעה, אבחון ודרכי טיפול על מנת להפחית את הסיכון לנזק כלייתי קבוע.

    • ד"ר מרדכי שמעונוב, מנהל המחלקה כירורגיה א' ,מסביר מהו ניתוח בריאטרי, תנאי סף אליו ודרכי החלמה.

      "לא מדובר בפתרון קסם. המטופל יתקבל לניתוח שכזה רק לאחר שניסה להתמודד עם משקלו בכל הדרכים המקובלות"

    • קמפיין 'וולפסון' נגד אלימות סוקר במספר אמצעי תקשורת.

      הצוותים הרפואיים והסיעודיים בבתי החולים שיתפו ברשתות החברתיות צילומי מחאה והזדהות

    • מחקר במחלקת ריאות בוולפסון: טיפול ייעודי לחולי COPD מביא לצמצום שיעור האשפוזים החוזרים

      ניתן לצמצם באופן דרסטי את שיעור האשפוזים החוזרים של חולי COPD

    • Israeli non-profit Save a Child’s Heart wins UN award

      The humanitarian aid organization first Israeli NGO to win the United Nation’s ‘Population Award’, for its work providing free heart surgeries to children in need all over the world.

    • אשת השנה ברפואה- פרופ' טלי שגיא

      פרופ' טלי שגיא מנהלת היחידה לנוירולוגיה ילדים, נבחרה השנה, בשל פעילותה בתחום הטיפול בקנאביס, בתינוקות המאובחנים על ספקטרום האוטיזם.

    • פרופ' יעקב בר מונה לראש החוג לגינקולוגיה של אונ' ת"א

      פרופ' יעקב בר, מנהל אגף נשים ויולדות ב'וולפסון', מונה באחרונה לראש החוג לגינקולוגיה ומיילדות של אוניברסיטת תל אביב.

    • מרכז לימוד ע"ש אלי בארי ז"ל יוקם במרכז הרפואי 'וולפסון'

      עמותת הידידים של המרכז הרפואי 'וולפסון', ביחד עם הנהלת בית החולים, ערכה השבוע ערב לזכרו של אלי בארי ז"ל, אשר כיהן כיו"ר עמותת הידידים של המרכז הרפואי וכיו"ר 'אגמון' – גמלאי המוסד למודיעין. אלי בארי ז"ל פעל רבות לקידום המרכז הרפואי מתוך תחושת שליחות, בהתמדה ובנחישות. לזכרו יוקם מרכז לימוד ב'וולפסון'

    • וולפסון נגד האלימות- 45 מאבטחים, לחצני מצוקה ומצלמות

      ניר כץ, קצין ביטחון ראשי בבית החולים, מגלה: "יש הרבה מקרי אלימות מדי יום שהציבור אינו יודע עליהם". "כוח האבטחה בוולפסון מורכב מאנשים שמיומנים לטפל במקרי אלימות במסגרת בית החולים".

    • MRI בדרך ל"וולפסון"

      משרד הבריאות יעניק למרכז הרפואי 'וולפסון' 3 מיליון שקלים לצורך רכישת מכשיר MRI

    • 'וולפסון' משיק אתר חדש!

      המרכז הרפואי גאה להציג אתר מעודכן, נוח ואסתטי לשימושכם. באתר תוכלו למצוא מידע עדכני על המחלקות והצוותים, לבדוק את זמני הפעילות של המרפאות השונות ולאתר דרכי התקשרות, לצורך התייעצויות או זימון תורים

    • דרושים מתמחים בהרדמה

      מחלקת ההרדמה ב'וולפסון' מציעה תנאים מיוחדים למתמחים, בדמות מענק מקצוע מיוחד, תקן של משרד הבריאות והשתתפות בתשלום שכר הדירה. לפרטים והגשת מועמדות יש לפנות למחלקה בפקס: 03-5028843, או בדוא"ל: ezri@wolfson.health.gov.il

    • קו תמיכה לילדים חולי קרוהן והורים

      במסגרת המערך לתמיכה בילדים ומתבגרים חולי IBD (מחלות מעי דלקתיות, וביניהן קרוהן), אנו משיקים קו טלפוני לתמיכה וסיוע, אשר יופעל על ידי אמהות בהתנדבות. זמני הפעילות: ימי שני, בין השעות 13:00-16:00, בטלפון: 03-5028487

    • חולקו פרסי "העובד המצטיין" במרכז הרפואי

      בטקס שנערך בפעם ה-6 ברציפות, חולקו פרסים ע"ש פרופ' יחזקאל קישון, מייסדו של מכון הלב ב-'וולפסון'. העובדים המצטיינים שזכו בכבוד: ד"ר חוסיין אבו-ודס, רופא בכיר בחדר המיון; חסן גוטי, סגן רכז אלונקאים; אליונורה קורייב, אחות ממחלקה פנימית ד'; דורה חביביאן, אחות ביחידה לטיפול נמרץ לב; ומורן כוכב, מזכירתה של סגנית מנהלת המרכז הרפואי

    • שיתוף פעולה עם המשרד לאזרחים ותיקים

      בחודש אוקטובר הקרוב יצוין "חודש הקשיש", ולרגל המאורע תוקם "דירה בטוחה לדוגמא" בחצר המרכז הרפואי 'וולפסון'

    • "חודש הקשיש" ב-'וולפסון'!

      החל מיום ג', ה-8 באוקטובר ועד לסיום החודש יתקיימו במרכז הרפואי הרצאות, סדנאות ופעילויות שונות למען בני גיל הזהב, במטרה לשפר את המודעות לסכנות ועזרי בטיחות בהם ניתן להשתמש

    • כנס בנושא מיאלומה

      ביום שלישי הקרוב (15 באוקטובר) בשעה 16:00 יתקיים במרכז הרפואי 'וולפסון' כנס בשיתוף אמ"ן - עמותת חולים במחלת המיאלומה - שיעסוק במחלה, בדרכי טיפול עכשוויים ועתידיים, ובעוד מגוון נושאים. הכניסה חופשית, הקהל הרחב מוזמן

    עבור לתוכן העמוד