חיפושדלג על חיפוש
    תמונה תמונה 2 3 4

    בדיקות דימות לא-פולשניות

    מאת  ד"ר דוד הרפז
    אחראי הקרדיולוגיה הלא-פולשנית

    השימוש בטכנולוגיות מתקדמות ברפואה מאפשר יישומן של שיטות דימות (imaging) חדשות ובלתי פולשניות גם במחלות לב. הבדיקות השונות מאפשרות אבחון מדויק של מצב הלב – שריר הלב, המסתמים ומצב העורקים המספקים את הדם ללב. הבדיקות מתבצעות גם לצורך אבחון מוקדם של אנשים ללא מחלת לב וגם להגדרת מצבם המדויק של חולי לב.

    אקוקארדיוגרפיה - אקו-דופלר      
    בדיקת הדימות השכיחה ביותר בקרדיולוגיה. מדובר בבדיקה המשתמשת בגלי קול בתדירות גבוהה המשודרים אל הלב וכלי הדם ומוחזרים מהם, בדומה לגלי סונר המשמשים לזיהוי גופים תת-ימיים.מחשבים רבי עוצמה מתרגמים המידע לתמונה של הלב בתנועה. מתקבלת תמונה דו-ממדית ולאחרונה אף התקדמנו ואנו יכולים לקבל תמונה תלת-ממדית. הבדיקה מבוצעת בלא צורך בהכנה מוקדמת, במרפאות הקהילה או ליד מיטת הנבדק. הבדיקה מבוצעת ע‘‘י הנחת מתמר על דופן בית-החזה שלהנבדק, אינה גורמת לאי נוחות, היא בטוחה, נעדרת סיבוכים ומשמשת גם לדימות ביילודים ובעוברים. 

    דימות הלב וחלליו מאפשר מדידה מדוייקת של גודל ותפקוד חללי הלב, מסתמיו וכלי הדם. ניתן לאבחן  זיהומים, קרישי דם, גידולים בלב ומומי לב מולדים ונרכשים. כמו כן חיונית הבדיקה לאבחון מצבים של התכווצות לקויה של שריר הלב בשל התקף לב או מחלות שריר הלב ולהערכת מצב קרום הלב.   

    שימוש בעקרון הדופלר מאפשר להגדיר את זרימת הדם בלב – להבדיל בין זרימה נורמלית לזרימה לקויה ובכך לקבל מידע על מצב מסתמי הלב ועל פגמים אחרים בלב הגורמים להפרעות בזרימה. הלב הוא כידוע משאבה האחראית להזרמת הדם. השלוב של אקו ודופלר מספק מידע מדויק על מבנה הלב וזרימת הדם ומאפשר לכן אפיון מדויק של הלב כמשאבה. הדיוק בבדיקה הוא כזה שכיום אין יותר צורך להשתמש בצינתור הלב הפולשני למטרה זו. לאחרונה פותחו יישומי דופלר המאפשרים מדידה של כוון ומהירות תנועת איזורים שונים של שריר הלב עצמו.הדבר מאפשר אפיון מעמיק יותר של תפקוד השריר ותזמון ההתכווצות של אזורי הלב השונים. הפרעה בתזמון מחמירה את מצבם של חולים באי ספיקת לב והשימוש המשולב באקו ובקוצבי לב חדישים מאפשר לתקן את ההפרעה ולשפר את תפקודו של החולה. 

    איכות המידע המתקבל מספיקה בדרך כלל לקביעת האבחנה. באותם מצבים בהם המידע אינו מספק ניתן לשפר אותו תוך שימוש בחמרי ניגוד אקוקרדיוגרפיים המוזרקים לוריד (ללא תופעות לוואי) או תוך שימוש בבדיקה דרך הוושט.לצורך בדיקת אקו תוך-וישטית נבנה מתמר אולטרה-סוני על גבי צינור גמיש אותו בולע הנבדק, כמו בבדיקת קיבה. בדיקה זו מצריכה צום של כ- 4  שעות, אילחוש מקומי של הלוע ולעיתים- הרדמה שיטחית. בדיקה זו מבוצעת במעבדות אקו של בתי-חולים. 

    לעתים קרובות הלב נראה תקין במנוחה אך קיימת הפרעה תפקודית בעת מאמץ (כאשר הלב נדרש לפעולה מאומצת יותר). הפרעה כזאת אופיינית בנוכחות היצרות בעורקים המזרימים דם ללב עצמו. מחלה של עורקים אלה היא מחלת הלב השכיחה והקטלנית ביותר והיא מאובחנת על ידי בדיקת אקו של הלב תוך כדי מאמץ. 

    קרדיולוגיה גרעינית
    בבדיקות אלה נעשה שימוש באיזוטופים רדיו-אקטיביים שונים לדימות של שריר הלב, אספקת הדם אליו ודימות של תהליכי חילוף חומרים בשריר הלב. לאחר הזרקה של האיזוטופ הרדיו-אקטיבי מבוצע צילום הלב במצלמה מיוחדת הקולטת את הקרינה. גם כאן, מחשבים רבי עוצמה מתרגמים את המידע לתמונה. כיום,  השימוש העיקרי במיפוי הינו לצורך אבחנה של היצרויות בעורקים המזינים את הלב. היצרויות כאלה באות לידי ביטוי בשלב ההתחלתי רק במאמץ ועל כן רוב המיפויים כוללים השוואה בין זרימת הדם ללב במאמץ ובמנוחה. הבדיקה נותנת מידע דומה לזה המתקבל על ידי אקו.

    שימוש באיזוטופים רדיואקטיביים אחרים נותן מידע מעמיק יותר על פעילות חילוף החומרים של שריר הלב.  בחולי אי ספיקת לב קיים לעתים מצב בו נראה קטע מן השריר שאינו מתכווץ ונראה כאילו הוא נעדר חיים. אך לעיתים מדובר למעשה בשריר שכפה על עצמו מנוחה בשל מחסור באספקת חמצן אך הוא עדיין חי ופעיל מבחינת חילוף החומרים. מצב זה מאובחן ע''י שימוש באיזוטופים המגדירים את רמת הפעילות הביוכימית של התא. אם אכן התא חי, הוא פעיל מבחינת חילוף החומרים וניתן לטפל בצורה יעילה ביותר באי ספיקת הלב על ידי שפור הזרימה לאזור הפגוע (בצינתור או בניתוח מעקפים). 

    טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ותהודה מגנטית (MRI)
    מדובר בדימות באמצעות קרינת רנטגן (טומוגרפיה ממוחשבת-  CT) ותהודה מגנטית (MRI). שיפורים טכנולוגיים בשני אמצעים אלה מאפשרים היום שימוש בהם לדימות הלב.  

    בבדיקת הרנטגן הממוחשבת ניתן לשלול היצרות משמעותית בעורקים המספקים דם ללב ולמנוע צינתור לב, בחלק מן הנבדקים. השימוש העיקרי הינו בחולים המאושפזים עם כאב בחזה ובהם הסבירות למחלה היא נמוכה. בכל הקשור לשימושים נוספים המידע הקיים אינו מספיק והקהילה הקרדיולוגית צוברת נסיון על מנת להגדיר במדויק את המצבים בהם נותנת הבדיקה יתרון על פני השיטות האחרות.

    קוסם במיוחד הוא השימוש בתהודה המגנטית שכן מדובר בבדיקה היכולה לתת את המידע הנרחב ביותר על מצב הלב ומבלי לחשוף את הנבדק לסיכון של קרינה ו/או חומר ניגוד. ניתן לקבל מידע מדויק על גודל ותפקוד חללי הלב, המסתמים והזרימות בדומה למידע המתקבל מן האקו. ניתן להגדיר בצורה המעמיקה ביותר, ברמה התאית, את תפקוד השריר ואת זרימת הדם אליו כתחליף לבדיקת המיפוי הרדיואקטיבי. ניתן גם לעיתים להדגים את העורקים עצמם ולהחליף בכך את בדיקת ה CTהלבבי. החיסרון העיקרי בבדיקה הוא משך הזמן הארוך בו הנבדק חייב להיות ללא תנועה בתוך חלל של מגנט רב עוצמה. אמצעי זה נמצא בשיא תהליכי הפיתוח וגם כאן עדיין לא הוגדרו במדויק כל המצבים בהם מקנה הבדיקה יתרון על פני השיטות האחרות.  

    בר ימיןדלג על בר ימין
    חדשותדלג על חדשות

    חדשות

    המשך עצור
    • מנכ"לית וולפסון, ד"ר אנגל, פגשה את שרת המשפטים

      השרה שקד שוחחה עם ד"ר אנגל על הקמת בית החולים לילדים על שם סילבן אדאמס במרכז הרפואי וולפסון, ועל הרחבת הפעילות בתחום 'הצל לבו של ילד'

    • בדיקת דם או מי שפיר: במה לבחור ומתי?

      רגע לפני שאתן מקבלות החלטה במה לבחור, פרופ' יוסי שלו, רופא בכיר ביחידת אולטרסאונד נשים בוולפסון, עושה לכן סדר

    • חיסוני ילדים: מה אומר הדוקטור?

      ד"ר דיאנה טשר, מומחית ברפואת ילדים ובמחלות זיהומיות בילדים, בתשובה ל-10 טענות הנגד הנפוצות – גזרו ושמרו!

    • נס בוולפסון: הרופא הורה לאישה להפיל כי 'התינוק מת', ואז אירע הבלתי ייאמן

      אישה בהריון שהגיעה לבדיקה שגרתית בשבוע ה-29, התבשרה כי עליה לעבור הפלה היות ולולד שברחמה אין דופק ו"ככל הנראה הוא מת".

    • ד"ר אנגל ברשימת 50 המשפיעות של פורבס

      ריאיון עם ד"ר ענת אנגל, מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון, אשר נבחרה השנה להופיע ברשימה.

    • מנהלת וולפסון, ד"ר ענת אנגל: "לא רק שנישאר עצמאיים, נהפוך לבית חולים מוביל"

      אנגל בנתה קריירה מטאורית ועשירה עד שמונתה לאחרונה למנהלת החדשה של בית החולים וולפסון. בראיון ראשון ובלעדי לכלכליסט, מציגה תפיסה ניהולית מגובשת, מתווה אסטרטגיה שתוציא את בית החולים מהגירעונות

    • חדרי ניתוח לב וזכוכיות צבעוניות: כך ייראה בית החולים לילדים בוולפסון

      בימים אלה מוקם בניין הילדים החדש במרכז הרפואי וולפסון. בווולפסון מתכוונים גם להקים אזור אשפוז ממוגן לשעת חירום לכל המאושפזים בבניין הילדים.

    • פרס האו"ם הוענק ל"הצל לבו של ילד"

      עמותת "הצל לבו של ילד", מהמרכז הרפואי וולפסון, הצילה את חייהם של למעלה מ-4,700 ילדים מ-57 מדינות .

    • דלקת בדרכי השתן בילדים ובתינוקות

      מנהלת מרפאת נפרולוגית ילדים בוולפסון, ד"ר מיטל קידר, במדריך מקיף על דלקת בדרכי השתן אצל תינוקות וילדים. על מניעה, אבחון ודרכי טיפול על מנת להפחית את הסיכון לנזק כלייתי קבוע.

    • ד"ר מרדכי שמעונוב, מנהל המחלקה כירורגיה א' ,מסביר מהו ניתוח בריאטרי, תנאי סף אליו ודרכי החלמה.

      "לא מדובר בפתרון קסם. המטופל יתקבל לניתוח שכזה רק לאחר שניסה להתמודד עם משקלו בכל הדרכים המקובלות"

    • קמפיין 'וולפסון' נגד אלימות סוקר במספר אמצעי תקשורת.

      הצוותים הרפואיים והסיעודיים בבתי החולים שיתפו ברשתות החברתיות צילומי מחאה והזדהות

    • מחקר במחלקת ריאות בוולפסון: טיפול ייעודי לחולי COPD מביא לצמצום שיעור האשפוזים החוזרים

      ניתן לצמצם באופן דרסטי את שיעור האשפוזים החוזרים של חולי COPD

    • Israeli non-profit Save a Child’s Heart wins UN award

      The humanitarian aid organization first Israeli NGO to win the United Nation’s ‘Population Award’, for its work providing free heart surgeries to children in need all over the world.

    • אשת השנה ברפואה- פרופ' טלי שגיא

      פרופ' טלי שגיא מנהלת היחידה לנוירולוגיה ילדים, נבחרה השנה, בשל פעילותה בתחום הטיפול בקנאביס, בתינוקות המאובחנים על ספקטרום האוטיזם.

    • פרופ' יעקב בר מונה לראש החוג לגינקולוגיה של אונ' ת"א

      פרופ' יעקב בר, מנהל אגף נשים ויולדות ב'וולפסון', מונה באחרונה לראש החוג לגינקולוגיה ומיילדות של אוניברסיטת תל אביב.

    • מרכז לימוד ע"ש אלי בארי ז"ל יוקם במרכז הרפואי 'וולפסון'

      עמותת הידידים של המרכז הרפואי 'וולפסון', ביחד עם הנהלת בית החולים, ערכה השבוע ערב לזכרו של אלי בארי ז"ל, אשר כיהן כיו"ר עמותת הידידים של המרכז הרפואי וכיו"ר 'אגמון' – גמלאי המוסד למודיעין. אלי בארי ז"ל פעל רבות לקידום המרכז הרפואי מתוך תחושת שליחות, בהתמדה ובנחישות. לזכרו יוקם מרכז לימוד ב'וולפסון'

    • וולפסון נגד האלימות- 45 מאבטחים, לחצני מצוקה ומצלמות

      ניר כץ, קצין ביטחון ראשי בבית החולים, מגלה: "יש הרבה מקרי אלימות מדי יום שהציבור אינו יודע עליהם". "כוח האבטחה בוולפסון מורכב מאנשים שמיומנים לטפל במקרי אלימות במסגרת בית החולים".

    • MRI בדרך ל"וולפסון"

      משרד הבריאות יעניק למרכז הרפואי 'וולפסון' 3 מיליון שקלים לצורך רכישת מכשיר MRI

    • 'וולפסון' משיק אתר חדש!

      המרכז הרפואי גאה להציג אתר מעודכן, נוח ואסתטי לשימושכם. באתר תוכלו למצוא מידע עדכני על המחלקות והצוותים, לבדוק את זמני הפעילות של המרפאות השונות ולאתר דרכי התקשרות, לצורך התייעצויות או זימון תורים

    • דרושים מתמחים בהרדמה

      מחלקת ההרדמה ב'וולפסון' מציעה תנאים מיוחדים למתמחים, בדמות מענק מקצוע מיוחד, תקן של משרד הבריאות והשתתפות בתשלום שכר הדירה. לפרטים והגשת מועמדות יש לפנות למחלקה בפקס: 03-5028843, או בדוא"ל: ezri@wolfson.health.gov.il

    • קו תמיכה לילדים חולי קרוהן והורים

      במסגרת המערך לתמיכה בילדים ומתבגרים חולי IBD (מחלות מעי דלקתיות, וביניהן קרוהן), אנו משיקים קו טלפוני לתמיכה וסיוע, אשר יופעל על ידי אמהות בהתנדבות. זמני הפעילות: ימי שני, בין השעות 13:00-16:00, בטלפון: 03-5028487

    • חולקו פרסי "העובד המצטיין" במרכז הרפואי

      בטקס שנערך בפעם ה-6 ברציפות, חולקו פרסים ע"ש פרופ' יחזקאל קישון, מייסדו של מכון הלב ב-'וולפסון'. העובדים המצטיינים שזכו בכבוד: ד"ר חוסיין אבו-ודס, רופא בכיר בחדר המיון; חסן גוטי, סגן רכז אלונקאים; אליונורה קורייב, אחות ממחלקה פנימית ד'; דורה חביביאן, אחות ביחידה לטיפול נמרץ לב; ומורן כוכב, מזכירתה של סגנית מנהלת המרכז הרפואי

    • שיתוף פעולה עם המשרד לאזרחים ותיקים

      בחודש אוקטובר הקרוב יצוין "חודש הקשיש", ולרגל המאורע תוקם "דירה בטוחה לדוגמא" בחצר המרכז הרפואי 'וולפסון'

    • "חודש הקשיש" ב-'וולפסון'!

      החל מיום ג', ה-8 באוקטובר ועד לסיום החודש יתקיימו במרכז הרפואי הרצאות, סדנאות ופעילויות שונות למען בני גיל הזהב, במטרה לשפר את המודעות לסכנות ועזרי בטיחות בהם ניתן להשתמש

    • כנס בנושא מיאלומה

      ביום שלישי הקרוב (15 באוקטובר) בשעה 16:00 יתקיים במרכז הרפואי 'וולפסון' כנס בשיתוף אמ"ן - עמותת חולים במחלת המיאלומה - שיעסוק במחלה, בדרכי טיפול עכשוויים ועתידיים, ובעוד מגוון נושאים. הכניסה חופשית, הקהל הרחב מוזמן

    עבור לתוכן העמוד