תמונה תמונה 2 3 4

    תת תזונה - איום בריאותי שלא מדברים עליו

    כאשר חושבים על בעיות משקל, הדבר הראשון העולה לראש הוא העליה בשכיחות עודף משקל והשמנת יתר. אין עוררין על כך שבעולם המערבי שכיחות השמנת היתר עולה בהדרגה, אולם גם שכיחות תת תזונה נמצאת בעליה מתמדת, ועובדה זו אינה ידועה למרבית הציבור. לא רק השמנת יתר כרוכה בעליה בתחלואה ותמותה; גם תת תזונה גובה מחיר כבד – הן באובדן חיי אדם והן בעלויות כספיות.

     

    תת תזונה היא מצב שבו יש פגיעה בתפקוד הגוף, מאחר שאינו מקבל את כל דרישות המזון. יש להבין כי "רעב" ו-"תת תזונה" הם דברים שונים. אמנם, רעב ממושך יכול להוביל לתת תזונה, כפי שקורה במדינות הלא מפותחות, אולם תת תזונה היא מצב רפואי שיכול להופיע גם ללא רעב. כלומר, חולים כרוניים עשויים לסבול מתת תזונה משום שגופם אינו מקבל את המזון אותו הם צריכים, וזאת מבלי שיסבלו מתחושת רעב.

     

    תת תזונה היא בעיה עולמית ושכיחותה נמצאת בעליה גם בקרב המדינות המפותחות, שם מוערכת השכיחות בכ-6% מהאוכלוסיה (אחד מכל 19 אנשים, לפי ה-European Society of Enteral and Parenteral Nutrition). הנתון המרשים יותר הוא שאחד מכל שלושה או ארבעה אנשים המתאשפזים בבתי החולים, מכל סיבה שהיא, נמצא בסיכון לתת תזונה, או סובל מתת תזונה. בקרב המתאשפזים במחלקות הפנימיות, השכיחות רבה עוד יותר: אחד מכל שניים או שלושה אנשים מועד לתת תזונה. בארץ לא ידועים מספרים מדויקים, אולם בסקר שבוצע לאחרונה במרכז הרפואי 'וולפסון', מצאו ד"ר אייל ליבוביץ' ופרופ' מונה בועז כי כ-30% מכלל המתאשפזים סובלים או נמצאים בסיכון לתת תזונה, נתון התואם את הספרות העולמית בנושא. הסיבה העיקרית לשכיחות התופעה היא תוצאה של עליה הדרגתית בגיל החולים, יחד עם שכיחות יתר של מחלות כרוניות קשות; לפיכך, אנשים מבוגרים הסובלים ממחלות כרוניות נמצאים בסיכון הגבוה ביותר.

     

    חשוב לאבחן ולאתר חולים הנמצאים במצב של תת תזונה, שכן הטיפול במצב זה חיוני. חולים הסובלים מתת תזונה צורכים יותר שירותי בריאות: הם מתאשפזים יותר בבתי החולים, משך אשפוזם ארוך יותר והם סובלים יותר מסיבוכים בזמן האשפוז. בנוסף, חולים אלה גם סובלים יותר בחייהם בקהילה: רמת תפקודם נמוכה, מצבם החברתי פגוע יותר, והם סובלים יותר מדיכאון. מדובר באבחנה הכרוכה בעליות כלכליות כבדות, המעמיסות על מערכת הבריאות. למרות כל זאת, תת תזונה אינה מאובחנת בצורה נאותה. הסיבה העיקרית לכך היא שכמעט ואין תלונות מאפיינות או ממצאים ספציפיים למצב זה. החולים הלוקים בתת תזונה, במקביל למחלתם הכרונית, פונים יותר לקבלת עזרה רפואית עקב הדרדרות המחלה הכרונית שלהם. מאחר שחולים אלו אינם מתלוננים על רעב או תלונה מכוונת אחרת, הצוות המטפל עלול לא לאבחן את החולים כסובלים מתת תזונה, ולמקד את הטיפול במחלה הכרונית בלבד. היעדר אבחנה נאותה יגרור חוסר טיפול, דבר שיחמיר את מצב המחלה הכרונית, יפגע ביעילות הטיפול המומלץ במחלה ויגביר את הסיכון לתמותה.

     

    הטיפול, אשר הוכח כמשפר את מצבם של הלוקים בתת תזונה, מושתת בעיקרו על תזונה מכוונת, בין אם ע"י תוספי תזונה מועשרת בפחיות, או תזונה ייעודית אחרת. נמצא כי טיפולים אלו משפרים את תפקוד החולים, תורמים להפחתה בצריכה של שירותי הבריאות (פחות אשפוזים חוזרים), וכן משפרים באופן משמעותי את מצבם החברתי והפסיכולוגי של אלו הלוקים בתת תזונה. טיפול זה גם יעיל מבחינה כלכלית, שכן עלויות הפתרון נמוכות, לעומת המחיר הכלכלי והחברתי שאנו משלמים כיום. הטיפול מאושר בסל הבריאות, ואף ניתן לרכישה ללא מרשם רופא. אך, מומלץ להיוועץ עם רופא או דיאטנית לגבי סוג המזון והכמויות המומלצות.

     

    תוכנית איתור חולים

    לאור הצורך החיוני באיתור החולים הלוקים בתת תזונה, תכנית לאיתור חולים אלה הפכה להיות דרישה עבור מרכזים רפואיים המעוניינים לקבל הכרה בינלאומית. לאחרונה החל פרויקט ייחודי בתחום זה בשתי מחלקות אשפוז במרכז הרפואי 'וולפסון', במטרה לשפר את יכולת האבחון של הצוות. בתכנית הפיילוט, כל חולה מתאשפז יעבור גם בדיקה לסיכון לתת תזונה, ללא קשר לסיבת האשפוז.

     

    במידה והחולה יימצא בסיכון, הוא יקבל ייעוץ תזונתי, וכן יוחל טיפול במסגרת האשפוז ע"י העשרה תזונתית, אשר יומלץ גם במכתב השחרור. חולים אשר נמצאו כסובלים מתת תזונה או נמצאים בסיכון לפתח תת תזונה אמורים לקבל הנחיות ברורות כיצד לשפר את המצב התזונתי שלהם. ראוי לציין כי כל החולים מעבר לגיל 65 אמורים לקבל המלצות לשם אבחון מוקדם למצב מסוכן זה.

    בר ימין
    דלג על בר ימין
    חדשות
    דלג על חדשות

    חדשות

    המשך עצור
    • אשת השנה ברפואה- פרופ' טלי שגיא

      פרופ' טלי שגיא מנהלת היחידה לנוירולוגיה ילדים, נבחרה השנה, בשל פעילותה בתחום הטיפול בקנאביס, בתינוקות המאובחנים על ספקטרום האוטיזם.

    • פרופ' יעקב בר מונה לראש החוג לגינקולוגיה של אונ' ת"א

      פרופ' יעקב בר, מנהל אגף נשים ויולדות ב'וולפסון', מונה באחרונה לראש החוג לגינקולוגיה ומיילדות של אוניברסיטת תל אביב.

    • ילדה מטוגו עברה בהצלחה צנתור במרכז הרפואי וולפסון

      "ילדה בת שמונה מטוגו הוטסה לישראל ועברה אתמול בהצלחה צנתור מורכב מציל חיים במרכז הרפואי "וולפסון" אריאל היא הילדה הראשונה שהוצאה לטיפול בישראל מטוגו, מצטרפת חדשה ל 55 מדינות שאזרחיהן זוכים לטיפולים רפואיים בארץ באמצעות עמותת "הצל לבו של ילד".

    • מרכז לימוד ע"ש אלי בארי ז"ל יוקם במרכז הרפואי 'וולפסון'

      עמותת הידידים של המרכז הרפואי 'וולפסון', ביחד עם הנהלת בית החולים, ערכה השבוע ערב לזכרו של אלי בארי ז"ל, אשר כיהן כיו"ר עמותת הידידים של המרכז הרפואי וכיו"ר 'אגמון' – גמלאי המוסד למודיעין. אלי בארי ז"ל פעל רבות לקידום המרכז הרפואי מתוך תחושת שליחות, בהתמדה ובנחישות. לזכרו יוקם מרכז לימוד ב'וולפסון'

    • וולפסון נגד האלימות- 45 מאבטחים, לחצני מצוקה ומצלמות

      ניר כץ, קצין ביטחון ראשי בבית החולים, מגלה: "יש הרבה מקרי אלימות מדי יום שהציבור אינו יודע עליהם". "כוח האבטחה בוולפסון מורכב מאנשים שמיומנים לטפל במקרי אלימות במסגרת בית החולים".

    עבור לתוכן העמוד