חולי הסוכרת, שימו לב: ארוחת בוקר עשירה - מפחיתה את העליות של סוכר בדם אחרי ארוחות

מחקר שנערך ב-'וולפסון' בחן האם היפוך סדר הארוחות מקטין את עליות הגלוקוז בדם, ובכך תורם להימנעות מסיבוכים לבביים ואירועים מוחיים. "חשוב לדעת לא רק מה לאכול וממה להימנע, אלא גם מתי", הסבירה פרופ' דניאלה יעקובוביץ', שעמדה בראש המחקר.

לפי ההערכות, כיום ישנם למעלה מ-380 מיליון חולי סוכרת בעולם. בקרב אותם חולים קיים סיכוי גדול עד פי 10-20 ללקות בסיבוכים קרדיו-וסקולריים - התקף לב, אירועי מוחי - לעומת  אנשים ללא רקע סוכרתי. לאחרונה, נמצא קשר הדוק בין עליות גבוהות של הסוכר (גלוקוז) בדם  לאחר ארוחות לבין מחלות קרדיו-וסקולריות. כתוצאה מכך, הפחתת עליית הגלוקוז הפכה להיות מטרה עיקרית בטיפולים בתחום הסוכרת.

למרות שישנה הסכמה שיש לפעול להפחתת אותן עליות בגלוקוז, דיאטות שונות - מופחתות שומן, מופחתות פחמימות, הגדלת סיבים - לא הוכיחו יעילות אחת על פני אחרת. יתרה מכך, אף אחת מן הדיאטות לא בחנה כיצד שינוי תזמון הארוחות עשוי להשפיע על מגמת העלייה בקרב חולי סוכרת. בנוסף, מחקרים שבוצעו בעת האחרונה הראו כי העלייה בגלוקוז בדם גדולה יותר לאחר ארוחת הערב - בהשוואה לארוחת הבוקר - גם כאשר נבחנו תזונות זהות בשתי הארוחות.

לכן, פרופ' דניאלה יעקובוביץ' מיחידת הסוכרת ב-'וולפסון' חשבה שאם נהפוך את סדר הארוחות ביום, כך שארוחת הבוקר תהיה הארוחה הגדולה והמזינה ביותר וארוחת הערב תהיה קטנה, נוכל להפחית את העליות ברמת הגלוקוז בדם. בקרב 18 נבדקים חולי סוכרת (סוג 2), גברים ונשים בגילאי 30-70 - שאכלו ארוחת בוקר גדולה (700 קלוריות), ארוחת צהריים בינונית (600 קלוריות) וארוחת ערב קטנה (200 קלוריות) - העלייה של הסוכר (גלוקוז) אחרי הארוחות לאורך היום הייתה נמוכה משמעותית (40%) מאשר מי שצרכו את אותן ארוחות, אך בסדר הפוך: ארוחת בוקר קטנה, ארוחת צהריים בינונית וארוחת ערב גדולה).

כלומר, רק על-ידי שינוי זמן הסעודה העשירה בקלוריות - מבלי לשנות את מרכיביה - ניתן להשיג ירידה חשובה ברמות אליהן מגיע הגלוקוז בדם. "אם ברצוננו לאזן את הסוכר בקרב חולי סוכרת ולמנוע מחלות קרדיו-וסקולריות, לא מספיק לומר למטופלים מה עליהם לאכול וממה להימנע - אלא יש להדגיש את חשיבות תזמון הארוחות ביום, ובעיקר את חשיבותה של ארוחת הבוקר", הסבירה פרופ' יעקובוביץ'.

המחקר פורסם ב-Diabetologia (כתב-עת היוקרתי של ה-EASD, האיגוד האירופאי לחקר הסוכרת), ונערך ביחידה לסוכרת ב- 'וולפסון' על-ידי פרופ' יעקובוביץ' ופרופ' חוליו ויינשטיין, מנהל היחידה לסוכרת. במחקר נטלו חלק גם ד"ר יוספה בר-דיין וד"ר זהר לנדאו מהיחידה לסוכרת ב-'וולפסון', פרופ' בו אהרן מאוניברסיטת לונד בשבדיה, ופרופ' אורן פרוי וד"ר הדס רבינוביץ' מהאוניברסיטה העברית.

חולי סוכרת המעוניינים לקבל פרטים נוספים על סוכרת ודרכי התמודדות עמה, יכולים לפנות לפרופ' דניאלה יעקובוביץ' בדוא"ל: daniela.jak@gmal.com.