חיפושדלג על חיפוש
    2

    אם ועובר

    אם ועובר (הגדל)


    הריון בסיכון גבוה מוגדר כהריון עם פוטנציאל לסיבוכים ותוצאות פחות טובות או על רקע מחלה אימהית לפני ההריון או כתוצאה מסיבוך המופיע בהריון.

    היחידה לרפואת אם ועובר מטפלת במגוון רחב של סיבוכי הריון אימהיים ועובריים. לצורך טיפול מותאם בנשים בהריון בסיכון גבוה קיימת מרפאה ייעודית במסגרת היחידה לרפואת האם והעובר.

    המרפאה מרכזת נשים בהריון בסיכון גבוה ואמורה לתת מענה בצורת יעוץ ו/או מעקב לנשים המופנות ע"י רופאי הקהילה שבאזור המרכז הרפואי. המרפאה עובדת בשיתוף פעולה צמוד עם מכון האולטרסאונד ומרפאת הסכרת.


    מנהלת היחידה:  ד"ר ברדה ג'וליה
    אחות אחראית יחידה:  גב' אנז'לה אלייסוב

    טלפון המחלקה: 03-5028718/7

    אחות אחראית מרפאה:  גב' סטלה יסייב
    טלפון המרפאה:  03-5028490
    מזכירת המרפאה: אלינה מנשרוב
    טלפון: 03-5022490
    מייל: Nashimirp@wmc.gov.il

     

    לתיאום תור:
    לזימון תור אונליין

    טלפון - 03-5028111

    מייל - zimuontorim@wmc.gov.il

    זימון תור בוואטסאפ 052-72241043





     

    דר ברדה מייעצת אם ועובר

     בתמונה: ד"ר ברדה, מנהלת היחידה, מייעצת ליולדת.  



    אנחנו נותנים מענה לנשים הנמצאות בהריון בסיכון גבוה כגון:


     רעלת הריון
     סכרת הריון וסכרת טרום הריונית
     הסטוריה של לידות מוקדמות בעבר
     אי ספיקת צוואר הרחם
     רקע של מחלות אימוניות שונות
     האטה בגדילה תוך רחמית של העובר
     הריונות מרובי עוברים
     מיעוט או ריבוי מי שפיר
     צורך בהשראת לידה מסיבות שונות







    סיבוכים אפשריים בהריון בסיכון


    הריון בסיכון גבוה מוגדר כהריון עם פוטנציאל לסיבוכים ותוצאות פחות טובות או על רקע מחלה אימהית לפני ההריון או כתוצאה מסיבוך המופיע בהריון ולדוגמא מספר מצבים:
     
    1. רעלת הריון: מהווה מצב חולני המופיע רק בהריון ובדרך כלל לאחר שבוע 20 להריון ומתאפיין ע"י עליה בלחץ הדם והופעת חלבון בשתן. הגורם לתופעה אינו ידוע, אך גורמי הסיכון כוללים הריון ראשון, מחלת כלי דם ברקע כגון יתר לחץ דם כרוני ועוד. התופעה עלולה לגרום לסיכון האם והעובר ולכן מחייבת ילוד, ולעיתים בשלב מוקדם בהריון.

    2. סוכרת בהריון: מצב שבו אי סבילות לפחמימות מובילה לעלייה ברמת סוכר בדם העלולה להוביל לסיבוכי הריון כגון תינוקות גדולים, נזק במהלך הלידה ועלייה בשיעור ניתוחים קיסריים. כדי להימנע מסיבוכים אלו יש לאבחן את התופעה ע"י בדיקת סוכר בצום בתחילת ההריון והעמסת סוכר  בשלב מאוחר יותר. הטיפול כולל איזון רמת הסוכר ע"י שימוש בתרופות, בכדורים או בזריקות אינסולין.

    3. לידה מוקדמת: מוגדרת כלידה לפני שבוע 37 להריון, אך ללידה לפני שבוע 34 להריון יש משמעות רבה יותר בסיבוכי פגות הכרוכים בתמותה ותחלואת ילודים הנגרמת עקב חוסר בשלות. למרות אשפוז בבתי חולים, טיפול בתרופות להפסקת צירים ושימוש בתרופות להאצת בשלות ריאתית עדיין אין ירידה משמעותית בשיעור הלידה המוקדמת בשנים האחרונות.

    4. אי ספיקת צוואר הרחם: מצב שבו קיימת "חולשה" של צוואר הרחם הגורמת להפלה לאחר שבוע 12 להריון או ללידה מוקדמת המאופיינת ע"י פקיעת קרומי מי השפיר. מצב זה נגרם כאשר יש צורך בפעולה כירורגית בצוואר הרחם, גרידות מרובות של חלל הרחם, אך ברוב המקרים אין לכך סיבה ברורה. ניתן לאבחון ע"י אולטרה-סאונד למדידת אורך צוואר הרחם והטיפול כולל ביצוע תפר צוואר הרחם למניעת לידה מוקדמת.

    5. האטה בגדילה תוך רחמית: מוגדרת כפגיעה ביכולת העובר ברחם לגדול בצורה אופטימאלית הגורמת לו להיות קטן לגילו. כתוצאה מכך הילוד שנולד קטן לגיל ההריון, ולעיתים בלידה מוקדמת, עלול לפתח סיבוכים שיפגעו בהתפתחותו לטווח הקצר והארוך. במהלך ההריון יש לנסות ולברר את הסיבה לכך שעלולה להיות קשורה למום עוברי או לחוסר תפקוד השלייה.

    6. שליית פתח: מצב שבו השלייה מושרשת באזור לא תקין בחלל הרחם ומכסה במלואה או בחלקה את צוואר הרחם. לכן, במצב זה עלול להיגרם דימום פתאומי שייתכן ויסתיים בלידה מוקדמת או בצורך בניתוח קיסרי לחילוץ העובר.

    7. הפרדות שלייה: מצב חרום רפואי המתאפיין ע"י כאב ודימום בשליש השני או השלישי של ההריון הנגרם כתוצאה מהפרדות השלייה מדופן הרחם. לעיתים יש צורך בביצוע ניתוח קיסרי דחוף מכיוון שדרגת הפרדות מסוימת מובילה לסיכון העובר והאם.

    8. הריון תאומים: נוצר באופן טבעי בשיעור של 1 ל-200 הריונות או כתוצאה מטיפולי פוריות. ברוב המקרים מדובר בתאומים לא זהים שמקורם מ-2 ביציות מופרות ומיעוט מן המקרים בתאומים זהים שמקורם מביצית מופרית אחת. הריון תאומים כרוך בשיעור מוגבר של סיבוכי הריון כלידה מוקדמת, רעלת הריון, סוכרת הריונית ומומים, ומחייב השגחה צמודה יותר במהלך ההריון.

    9. השראת לידה (זירוז): פעולה לצורך יילוד האישה בהתאם לצורך רפואי ,כגון מחלת רקע אימהית המחמירה במהלך ההריון, הופעת רעלת הריון, האטה בגדילה תוך רחמית, מיעוט מי שפיר והריון עודף (מעבר לשבוע 41). לצורך כך מאשפזים את האישה ומשתמשים באמצעים תרופתיים (פרוסטגלנדינים) או מכנים (בלון) לביצוע הפעולה.

    10. מיעוט מי שפיר: מצב התאפיין ע"י כמות מי שפיר מופחתת ביחס למקובל באותו שבוע ההריון וקשור לפקיעת קרומי מי השפיר, מומי כליה של העובר, הריון עודף, אי ספיקה שלייתית והאטה בגדילה תוך רחמית. יש לברר את הסיבה לממצא ולהשלים את הערכת מצב העובר ברחם כדי להחליט לגבי ניהול המקרה.

    11. ריבוי מי שפיר: מצב התאפיין ע"י כמות מי שפיר רבה ביחס למקובל באותו שבוע ההריון וקשור למומי מח, מערכת העיכול, הלב של העובר, הריון עודף, אי ספיקה שלייתית והאטה בגדילה תוך רחמית. יש לברר את הסיבה לממצא ולהשלים את הערכת מצב העובר ברחם כדי להחליט לגבי ניהול המקרה.






    Bannersדלג על Banners
    חיפושדלג על חיפוש
    עבור לתוכן העמוד