טרשת העורקים
המגפה של טרשת העורקים: כולנו בסיכון – אך יש מקום לתקווה
מאת פרופ' יוסף רוזנמן
מנהל המערך הקרדיולוגי – המרכז הרפואי ע"ש א. וולפסון
אין זה סוד שטרשת העורקים הינה הסיבה המרכזית לתחלואה ותמותה בארצנו (כמו במרבית הארצות המפותחות בעולם). הביטוי העיקרי של טרשת העורקים הינו תוצאה של מעורבות העורקים המספקים את הדם ללב הגורמת להתקף לב ולמוות (סיבת התמותה השכיחה ביותר). כאשר מערבת הטרשת את עורקי המוח התוצאה היא אירוע מוחי והתחלואה הקשה הנובעת ממנו. פגיעה בעורקים נוספים גורמת לליקוי בתפקוד אברים אחרים (כליה, מעי, גפיים וכו').
מי נמצא בסיכון?
לפני כחדש הובהל גבר, מעשן, בשנות השלושים הראשונות לחייו לצינתור דחוף בשל התקף לב חריף שסיכן באופן מיידי את חייו. הוא חש בלחץ חזק בחזהו תוך כדי נסיעה הביתה באופנועו לאחר שסיים אימון גופני שגרתי בחדר הכושר. היה ברור לו מייד שמדובר באירוע חמור ועל כן הוא החליט שלא להמשיך בנסיעה לביתו ולשמחתנו הוא הצליח להגיע בחיים לחדר המיון. בחדר המיון אובחן אוטם חריף נרחב בשריר הלב, צוות חדר הצנתורים הוזעק מביתו ובצנתור שביצעתי סמוך לחצות הלילה נמצאה חסימה של אחד מעורקי הלב הראשיים. החסימה נפתחה, מצבו של החולה התייצב והוא שוחרר לביתו לאחר אשפוז של מספר ימים. הלקח – העישון יכול להיות קטלני גם בצעירים העוסקים בפעילות גופנית.
חולה טיפוסי אחר הוא החולה ה"חרד" לבריאותו ומקפיד לבצע בדיקות תקופתיות לאיתור מוקדם של מחלת לב. בדיקות חוזרות היו תקינות אך מספר שבועות לאחר הבדיקה האחרונה הוא התאשפז עם התקף לב שטופל בהצלחה בבית החולים ושוחרר לביתו לאחר מספר ימים. חשוב לציין שגם במקרה זה מדובר בגבר צעיר, אך למרות ה"חרדה" לבריאותו הוא המשיך לעשן, סבל מעודף משקל בינוני ולא עסק בפעילות גופנית מסודרת. הלקח – אם הנך "חרד/ה" לבריאותך הקפד/י על אורח חיים בריא. הרגשת הביטחון המתקבלת מבדיקה תקינה היא הרסנית בפרט כאשר היא משמשת כתירוץ להמשך אי ההקפדה על אורח חיים בריא.
כיום אנו יודעים די בברור שהתהליך הטרשתי מתקדם בהדרגה, הוא מתחיל בעשור השני לחיים (ואולי אף קודם לכן), מתקדם בצורה שקטה במשך שנים, וכאשר הוא בא לידי ביטוי ראשוני מדובר כבר במצב בו הטרשת היא מפושטת. לצערנו, בחלק ניכר מן המקרים ההסתמנות הראשונה היא קשה ויכולה לגרום למוות (מי מאיתנו לא נתקל באנשים צעירים ובריאים שמתו מוות פתאומי- הסיבה במרבית המקרים היא התקף לב) או לנכות משמעותית הנובעת מהתקף לב, או אירוע מוחי.התקדמות הטרשת מואצת בנוכחות מספר גורמים המכונים גורמי סיכון. גורמי הסיכון העיקריים הינם: עישון, הפרעה בכולסטרול ובשומני הדם, יתר לחץ דם, סוכרת, השמנה (בעיקר השמנה מרכזית – היקף מותניים גבוה), העדר פעילות גופנית, ונטייה תורשתית. כתוצאה ממחקרים על עשרות אלפי נבדקים למדנו שערכים שמוגדרים כ"נורמאליים" קשורים גם הם בתחלואה מוגברת: אצל רובינו המכריע רמת הכולסטרול הרע (LDL) גבוהה מ 70מ"ג/ד"ל בעוד שהרמה האופטימאלית נמוכה יותר. אצל רובינו לחץ הדם הינו מעל 120/80 ממ"כ כאשר הערך האופטימאלי נמוך יותר. גם בטווח רמות הסוכר בדם המוגדר נורמאלי, רמות נמוכות יותר קשורות בתחלואה מופחתת. היקף המותניים חורג מהנורמה (94 ס"מ בגברים ו 80 ס"מ בנשים) אצל רובינו והערכים הרצויים נמוכים אף יותר.
המסקנה הנובעת מן האמור לעיל שרובינו המכריע סובל מטרשת העורקים (גם אם היא סמויה) שכן רמת גורמי הסיכון שלנו גבוהה מן הרצוי. מי אם כן נמצא בסיכון? כולנו. נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, מעשנים במיוחד (אך גם כאלה שאינם מעשנים). התקף הלב או האירוע המוחי עלול גם לפגוע באותם נבדקים שקיבלו "הכשר" בבדיקות סקר שונות המוצעות לקהל (סטנדרטיות או חדשניות).
האם יש מקום לתקווה?
בהחלט כן. למרות שטרשת העורקים פוגעת בכולנו התקדמנו רבות בשנים האחרונות בהבנת המנגנונים של המחלה וביכולות לעצור את התקדמותה (ואפילו גם לגרום למידה מסוימת של נסיגה). מאחר והמחלה מתחילה בגיל צעיר גם הטיפול המניעתי חייב להתחיל בילדות. הדגש, כבר בעשור הראשון, הינו על חינוך להרגלי חיים בריאים: תזונה נכונה, פעילות גופנית ושמירה על משקל גוף תקין. קל יותר למי שחונך על בסיס עקרונות אלה להמשיך וליישם אותם גם בגיל יותר מבוגר. בהמשך (בעשור השני) יש להוסיף את נושא ההימנעות מעישון (הרבה יותר קשה להפסיק לעשן מאשר לא להתחיל).כמובן שאורח החיים הבריא הינו המפתח למניעה גם בקבוצות הגיל המבוגרות יותר אך במקביל לעלייה ברמת הסיכון יש מקום לשימוש יותר אינטנסיבי בטיפול תרופתי. רבים באוכלוסיה חוששים מתופעות הלוואי של הטיפול התרופתי. בשורה חשובה לאותם חוששים היא שהרפואה התקדמה מאד וקיים היום מגוון של תרופות יעילות שניתן באמצעותן ל"תקן" את גורמי הסיכון: ניתן להגיע לערכי מטרה נמוכים של כולסטרול ולחץ דם על ידי שילוב של תרופות שתופעות הלוואי שלהן מזעריות. ההתאמה המדויקת של השילוב המתאים של הטיפול התרופתי מתבצעת בהתאם למצבו של המטופל. המחקר הרפואי ממשיך להניב פירות בכל הקשור לטיפול התרופתי ואנו מצפים בעתיד הקרוב לכניסתן של תרופות נוספות: תרופה המשפרת בצורה ניכרת את מצבם של הסובלים מהשמנת יתר ונטייה לסוכרת, תרופה המתקנת במנגנון חדשני את ההפרעה בשומני הדם ועוד.
הבשורה הנוספת היא שהקרדיולוגיה המודרנית התקדמה מאד ביכולותיה לייצב את מצבם של חולים המתאשפזים במצבים חריפים ומסכני חיים. כאן יש מקום מרכזי לשילוב של תרופות חדשניות וצנתור לב אותו אנו נוהגים לבצע בהקדם (כפי שבוצע בחולים שתוארו בפתיח) ואפילו כחלק מתהליך החייאה. טכניקת הצנתור המתקדמת והאמצעים החדשניים בהם אנו משתמשים כיום מאפשרים לנו להחזיר לחיים נורמאליים גם חולים שבעבר לא היו שורדים (או היו משתחררים עם נכות לבבית קשה). תחום נוסף בו התנופה הינה מרשימה הינו היכולת להתמודד עם הפרעות קצב (גם מסכנות חיים וגם כאלה הפוגעות בצורה קשה באיכות החיים). השילוב של צנתור חשמלי והשתלת קוצבי לב מתוחכמים תופס תאוצה מרשימה ומהווה נדבך מרכזי בטיפול בחולי הלב.
מרבית החולים (גם אלה שמצבם במהלך האשפוז היה קריטי) משתחררים לביתם ויכולים לנהל בהמשך חיים רגילים ואיכותיים. עקרונות המניעה שהוזכרו קודם לכן חשובים שבעתיים בחולים אלה, בהם הסיכון לאירוע נוסף הוא גבוה.הטראומה הקשה של התקף הלב (חלק ניכר מן החולים מתארים במפורש שתוקפת אותם במהלך האירוע חרדה קיומית) גורמת לכך שרבים מסגלים את אורח החיים הבריא המומלץ. כולם נזקקים לטיפול תרופתי משולב שחייב להיות מותאם באופן אינדיבידואלי ולהיות מווסת תוך כדי מעקב רופא.
על מנת לחזק את המסר האופטימי לחולים שהשתחררו מאשפוז ראוי לציין שלפני כשנה התפרסם מחקר גדול בו נעשה מעקב למשך כחמש שנים אחר אוכלוסיית חולים עם מחלת לב טרשתית מוכחת. היה מפתיע ומעודד להיווכח שהגענו למצב בו בזכות הטיפול היעיל התמותה ממחלת הלב הייתה נמוכה מאד ותרומתה לתמותה הכוללת באוכלוסיית המחקר הייתה נמוכה מ – 50%. הלקח – הטיפול במחלת לב טרשתית הוא יעיל מאד ותוחלת החיים של חולי לב יציבים מושפעת מסיבות אחרות יותר מאשר ממחלת הלב שלהם (בתנאי כמובן שהטיפול הוא מיטבי בהתאם לעקרונות שפורטו לעיל).
סיכום:
טרשת העורקים היא מגפה. כולנו סובלים ממנה וכולנו בסיכון ללקות בסיבוכיה הקשים.
1. החשיבות של "אבחון מוקדם" היא שולית שכן כולם זקוקים לטיפול מניעתי.
2. הבסיס לטיפול הוא מניעה – חינוך לבריאות מגיל צעיר והקפדה על הימנעות מעישון, תזונה נכונה, פעילות גופנית, שמירה על משקל גוף אופטימאלי ולעתים גם תוספת של טיפול תרופתי.
3. הטיפול התרופתי יעיל מאד ותופעות הלוואי שלו מזעריות. הטיפול חייב להיות מותאם למצבו של החולה וחייב להיות מווסת תוך כדי מעקב רפואי.
4. הטיפול יעיל מאד למניעת אשפוז בשל אירוע חריף (התקף לב או אירוע מוחי) – הוא יעיל גם במניעת אירוע ראשון וגם במניעת אירוע נוסף בחולה ששרד את האירוע הקודם.
5. היכולת לייצב את מצבם של חולים המתאשפזים במצבים קריטיים מסכני חיים התקדמה בצורה ניכרת תודות ל:
א. יכולות אבחון משופרות באשפוז באמצעות בדיקות דימות ובדיקות דם חדשניות.
ב. תרופות יעילות למצבים חריפים.
ג. התקדמות מרשימה בטכניקת צנתור הלב ובאמצעים בהם נעשה שימוש בצנתור.
ד. טיפולים מתקדמים להסדרת הפעילות החשמלית של הלב (צנתורים חשמליים וקוצבי לב מתוחכמים).
ה. התקדמות בטכניקת ניתוחי הלב.
תודות לכך חלק מאותם חולים שבעבר לא היו שורדים את האשפוז משתחררים היום עם תוחלת חיים ארוכה וחיים באיכות גבוהה.
שלום רב, נשמח אם תוכל/י לקחת חלק במחקר העוסק בהתנהגויות בתקופת הקורונה ע"י מילוי שאלון קצר. במידה והינך מסכים/ה אנא לחץ/י כאן
ביה"ח וולפסון מעניק שירות של עמדת השאלה לכיסאות גלגלים בכניסה לחדר המיון
בוט הקורונה של וולפסון
בוולפסון ערוכים לטיפול בקורונה, בוט הבריאות של מיקרוסופט יסייע למענה ראשוני ולבדיקה מהירה של סימפטומים לקורונה. מוזמנים לנסות
תפילת שחרית מתקיימת מידי בוקר בשעה 7:30
תפילות מתקיימות מידי יום בבית הכנסת של המרכז הרפואי: 7:30 - תפילת שחרית (מתחילים ב 'הודו'). תפילת מנחה: 13:20
ד"ר רפאל לוטן מונה למרצה קליני בכיר באונ' תל אביב
ברכות חמות לד"ר רפאל לוטן שלנו, מנהל מחלקת האורתופדיה במרכז רפואי וולפסון, על מינויו למרצה קליני בכיר בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב.
ניתוח אורתופדי ראשון מסוגו באמצעות טכנולוגיה חדשנית אצלנו בוולפסון.
פרופ' דרור לקשטיין, מומחה בכירורגיה אורתופדית ממרכז רפואי וולפסון, התראיין לתכנית הרדיו לגדעון רייכר ברדיו 103FM והסביר על הניתוח החדשני להחלפת ברכיים ומפרקים שמתבצע אצלנו בעבור טופס 17 רגיל לטובת הציבור.
דרושות אחיות לביה"ח החדש לילדים
לקראת הפתיחה המתקרבת של בית חולים החדש לילדים, מהמתקדמים בארץ, הנבנה בסטנדרטים הגבוהים והחדשניים ביותר,היחידה לטיפול נמרץ ילדים גדלה. היכנסו!
'וולפסון': סיוע מיוחד למטופלים בהתמודדות מול ביטוח לאומי
"מחלקה ראשונה" – כך נקרא פרויקט ראשון וייחודי מסוגו שמונהג החל מהשבוע במרכז הרפואי וולפסון בחולון ועיקרו: סיוע חינם למאושפזים בהגשת תביעות לקיצבאות נכות מהמוסד לביטוח לאומי.
ד"ר אלעד ברבר זכה בפרס "המחקר המצטיין" בכנס של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
ד"ר אלעד ברבר, מתמחה באגף נשים ויולדות אצלנו, זכה השבוע, ביום שלישי, בפרס "המחקר המצטיין" בכנס של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה על עבודתו בנושא ״גורמים המנבאים לידה מוקדמת בהריונות עם צוואר מקוצר". ברכות חמות לד״ר ברבר על ההישג המרשים. בהזדמנות זו נאחל לו לימודים קלים לבחינת שלב א’ אליה ניגש בקרוב...
מנהלת וולפסון, ד"ר ענת אנגל: "לא רק שנישאר עצמאיים, נהפוך לבית חולים מוביל"
אנגל בנתה קריירה מטאורית ועשירה עד שמונתה לאחרונה למנהלת החדשה של בית החולים וולפסון. בראיון ראשון ובלעדי לכלכליסט, מציגה תפיסה ניהולית מגובשת, מתווה אסטרטגיה שתוציא את בית החולים מהגירעונות
זוג הרופאים מ'וולפסון' טיפלו במשך שנה ב-1,500 איש במדינת פלאו
ד"ר יהודית שור, רופאת עיניים, ובעלה ד"ר לואיס שור, כירורג אורתופדי, ארזו את ילדיהם ויצאו לשנת שליחות מטעם המדינה באי פלאו באוקיינוס השקט. במהלך השנה הזו הם טיפלו ב-1,500 חולים ואפילו הצילו את רגלו של השחיין הלאומי של פלאו שאמור לייצג את המדינה הקטנה באולימפיאדה הבאה. עכשיו כשהם חזרה בישראל הם אומרים: "נשמור על קשר ונמשיך לסייע מרחוק"
חדרי ניתוח לב וזכוכיות צבעוניות: כך ייראה בית החולים לילדים בוולפסון
בימים אלה מוקם בניין הילדים החדש במרכז הרפואי וולפסון. בווולפסון מתכוונים גם להקים אזור אשפוז ממוגן לשעת חירום לכל המאושפזים בבניין הילדים.
סיוע מיוחד למטופלים בהתמודדות מול ביטוח לאומי
במרכז מיוחד שנחנך השבוע בשם "מחלקה ראשונה" מסייעים למטופלים בתביעות של קיצבאות נכות, בתיאום ובמיצוי זכויות מול משרדי הבריאות והביטוח הלאומי. במסגרתו: סיוע חינם למאושפזים בהגשת תביעות לקיצבאות נכות מהמוסד לביטוח לאומי. ידוע כי האזרח הפשוט מתקשה בדרך כלל בטיפול בבעיותיו מול הביטוח הלאומי, משרד הבריאות וגורמי סיוע אחרים של המדינה במידת הצורך, והפרויקט למעשה מסייע ככל הניתן בתחום זה ובחינם. לפרטים:03-5028937
פרס האו"ם הוענק ל"הצל לבו של ילד"
עמותת "הצל לבו של ילד", מהמרכז הרפואי וולפסון, הצילה את חייהם של למעלה מ-4,700 ילדים מ-57 מדינות .
בואו להתנדב ביחידת "סגולה"!
יחידת "סגולה" במרכז הרפואי 'וולפסון' עוסקת במיצוי זכויות למאושפזים מעל גיל הפנסיה ע"י מערך מתנדבים. אנו מזמינם אתכם לבוא ולהתנדב. לפרטים נוספים ולהתנדבות ניתן לפנות בטלפון: 035028050 או בדוא"ל:itayst@wmc.gov.il
דרושים מתנדבים לניסוי רפואי בתחום האונקלוגיה
כל הפרטים כאן! לפרטים והרשמה יש ליצור קשר בטלפון: 03-5028813
דלקת בדרכי השתן בילדים ובתינוקות
מנהלת מרפאת נפרולוגית ילדים בוולפסון, ד"ר מיטל קידר, במדריך מקיף על דלקת בדרכי השתן אצל תינוקות וילדים. על מניעה, אבחון ודרכי טיפול על מנת להפחית את הסיכון לנזק כלייתי קבוע.
ד"ר מרדכי שמעונוב, מנהל המחלקה כירורגיה א' ,מסביר מהו ניתוח בריאטרי, תנאי סף אליו ודרכי החלמה.
"לא מדובר בפתרון קסם. המטופל יתקבל לניתוח שכזה רק לאחר שניסה להתמודד עם משקלו בכל הדרכים המקובלות"
קמפיין 'וולפסון' נגד אלימות סוקר במספר אמצעי תקשורת.
הצוותים הרפואיים והסיעודיים בבתי החולים שיתפו ברשתות החברתיות צילומי מחאה והזדהות
מחקר במחלקת ריאות בוולפסון: טיפול ייעודי לחולי COPD מביא לצמצום שיעור האשפוזים החוזרים
ניתן לצמצם באופן דרסטי את שיעור האשפוזים החוזרים של חולי COPD
נס בוולפסון: הרופא הורה לאישה להפיל כי 'התינוק מת', ואז אירע הבלתי ייאמן
אישה בהריון שהגיעה לבדיקה שגרתית בשבוע ה-29, התבשרה כי עליה לעבור הפלה היות ולולד שברחמה אין דופק ו"ככל הנראה הוא מת".
ד"ר אנגל ברשימת 50 המשפיעות של פורבס
ריאיון עם ד"ר ענת אנגל, מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון, אשר נבחרה השנה להופיע ברשימה.
חיסוני ילדים: מה אומר הדוקטור?
ד"ר דיאנה טשר, מומחית ברפואת ילדים ובמחלות זיהומיות בילדים, בתשובה ל-10 טענות הנגד הנפוצות – גזרו ושמרו!
בדיקת דם או מי שפיר: במה לבחור ומתי?
רגע לפני שאתן מקבלות החלטה במה לבחור, פרופ' יוסי שלו, רופא בכיר ביחידת אולטרסאונד נשים בוולפסון, עושה לכן סדר
ד"ר גילה מאירסון, מנהלת מיון ילדים: "יש ילדים והורים שפשוט לא לומדים מטעויות"
"האופניים החשמליים העלו את רמת הפגיעות אצל ילדים", אומרת ד"ר גילה מאירסון, מנהלת חדר מיון ילדים בבית החולים וולפסון. לדבריה, חודשי הקיץ ותחילתו של החופש הגדול מועדים לפורענות ומביאים איתם גל מקרי חבלה בילדים.
*קול קורא לתערוכה "אמנות וריח"* מחלקת א.א.ג. במרכז הרפואי וולפסון בחולון עוסקת בחוש הריח, בהיבטים הרפואיים, המחקריים והתרבותיים.
אמנים בתחום האמנות הפלסטית החזותית מוזמנים להציע עבודות המשתמשות במדיום הריח, במישרין או בעקיפין. מדובר בתחום חדש. מטרת היוזמה לפתוח בדיון, להציג רעיונות ולקדם פעילויות רב-תחומיות. מועד התערוכה ומיקומה יקבעו בהתאם להצעות שיתקבלו. מועד אחרון להגשה 31.7.19. נא לשלוח לפרופ' יהודה רוט orl@wmc.gov.il
ד"ר אנגל מנכ"לית 'וולפסון': ממליצה לטפל בנושא השחיקה של הצוותים הרפואיים ולהוסיף תקנים"
ד"ר אנגל: "אני ממליצה לטפל בנושא השחיקה של הצוותים הרפואיים ולהוסיף תקנים, כדי למנוע את המצב אליו הגיע הדור הצעיר. בנוסף, צריך ליצור מודל תשלום אחר של קופות החולים לבתי החולים עבור ימי אשפוז של מטופלים".
Israeli non-profit Save a Child’s Heart wins UN award
The humanitarian aid organization first Israeli NGO to win the United Nation’s ‘Population Award’, for its work providing free heart surgeries to children in need all over the world.
מתנה לחג: התינוקות הראשונים של תשע"ט
עשרות תינוקות נולדו בבתי החולים ברחבי הארץ בשעות הראשונות של השנה החדשה. גלי כהן אלון (36) ובעלה טל ילדו, עם תחילת שנת תשע"ט, את התינוקת גפן - בת שלישית במשקל 2,948 ק"ג - אחות לשקד ונוגה בבית החולים וולפסון בחולון
פרופ' חוליו וינשטיין, מנהל יחידת הסוכרת מתראיין אצל מנחם הורוביץ בעניין מחקר בנושא שומן
פרופ' חוליו וינשטיין, מנהל יחידת הסוכרת בבית החולים וולפסון, משוחח על ניסוי בעכברים שנעשה בדנמרק בנושא שומן טוב ורע והשמנה. גנטיקה.
כוננות חורף בוולפסון
חברי הנהלת המרכז הרפואי התכנסו כדי להתחסן נגד שפעת, כחלק מקמפיין לעידד הטיפול.
הטיפול יציל את מי שאלרגי לבוטנים?
אלרגיה לבוטנים היא תופעה רחבה אשר שכיחה מאוד אצל ילדים. פרופ' אילן דלאל, מנהל אגף הילדים בוולפסון, כתב על כך וייעץ מה לא להסיק ממחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" - ומה - לא לעשות בבית!
מאור עיניים
תינוק בן חודשיים הלוקה במחלה נדירה הגיע למיון של "וולפסון" במצב של עיוורון מוחלט ואז קרה הבלתי יאמן ...
מרכז לימוד ע"ש אלי בארי ז"ל יוקם במרכז הרפואי 'וולפסון'
עמותת הידידים של המרכז הרפואי 'וולפסון', ביחד עם הנהלת בית החולים, ערכה השבוע ערב לזכרו של אלי בארי ז"ל, אשר כיהן כיו"ר עמותת הידידים של המרכז הרפואי וכיו"ר 'אגמון' – גמלאי המוסד למודיעין. אלי בארי ז"ל פעל רבות לקידום המרכז הרפואי מתוך תחושת שליחות, בהתמדה ובנחישות. לזכרו יוקם מרכז לימוד ב'וולפסון'
וולפסון נגד האלימות- 45 מאבטחים, לחצני מצוקה ומצלמות
ניר כץ, קצין ביטחון ראשי בבית החולים, מגלה: "יש הרבה מקרי אלימות מדי יום שהציבור אינו יודע עליהם". "כוח האבטחה בוולפסון מורכב מאנשים שמיומנים לטפל במקרי אלימות במסגרת בית החולים".
חולקו פרסי "העובד המצטיין" במרכז הרפואי
בטקס שנערך בפעם ה-6 ברציפות, חולקו פרסים ע"ש פרופ' יחזקאל קישון, מייסדו של מכון הלב ב-'וולפסון'. העובדים המצטיינים שזכו בכבוד: ד"ר חוסיין אבו-ודס, רופא בכיר בחדר המיון; חסן גוטי, סגן רכז אלונקאים; אליונורה קורייב, אחות ממחלקה פנימית ד'; דורה חביביאן, אחות ביחידה לטיפול נמרץ לב; ומורן כוכב, מזכירתה של סגנית מנהלת המרכז הרפואי
שיתוף פעולה עם המשרד לאזרחים ותיקים
בחודש אוקטובר הקרוב יצוין "חודש הקשיש", ולרגל המאורע תוקם "דירה בטוחה לדוגמא" בחצר המרכז הרפואי 'וולפסון'
כנס בנושא מיאלומה
ביום שלישי הקרוב (15 באוקטובר) בשעה 16:00 יתקיים במרכז הרפואי 'וולפסון' כנס בשיתוף אמ"ן - עמותת חולים במחלת המיאלומה - שיעסוק במחלה, בדרכי טיפול עכשוויים ועתידיים, ובעוד מגוון נושאים. הכניסה חופשית, הקהל הרחב מוזמן
MRI בדרך ל"וולפסון"
משרד הבריאות יעניק למרכז הרפואי 'וולפסון' 3 מיליון שקלים לצורך רכישת מכשיר MRI
'וולפסון' משיק אתר חדש!
המרכז הרפואי גאה להציג אתר מעודכן, נוח ואסתטי לשימושכם. באתר תוכלו למצוא מידע עדכני על המחלקות והצוותים, לבדוק את זמני הפעילות של המרפאות השונות ולאתר דרכי התקשרות, לצורך התייעצויות או זימון תורים