חיישן זעיר מושתל בלב

במערך הקרדיולוגי של המרכז הרפואי בניהולו של פרופ' יוסף רוזנמן, עוברים חולים עם אי ספיקת לב צנתור, שבמהלכו מושתל בליבם חיישן זעיר, העוקב ומדווח על תפקוד הלב. החיישן מאפשר התאמת טיפול תרופתי מיטבי על בסיס יומי, ללא צורך באישפוזים נוספים. עד כה השתיל פרופ' רוזנמן את החיישנים ב – 5 חולים, במסגרת מחקר בינלאומי, המתנהל במספר מרכזים רפואיים מובילים באירופה ובמרכז הרפואי "וולפסון" בישראל. פרופ' רוזנמן הסביר שאי ספיקת לב (מצב שבו כשלון הלב כמשאבה בא לידי ביטוי בחולשה וקוצר נשימה) הינה הסיבה השכיחה ביותר לתחלואה ולאישפוזים על רקע לבבי. למרות הטיפול וההתקדמות בהבנת המחלה, עדיין מתאשפזים חולים לעיתים קרובות במצב קשה, שיכול אף לגרום למוות.

הטיפול המקובל באי ספיקת לב כולל שימוש במגוון רחב של תרופות במינונים משתנים, שאמורים להיות מותאמים לכל חולה לפי מצבו הספציפי, עפ"י הערכה שעושה הרופא במרפאה או באישפוז, באמצעים לא פולשניים, כמו: בדיקה גופנית, מדידת לחץ דם, מדידת דופק, בדיקת א.ק.ג. וצילום חזה.

לדברי פרופ' רוזנמן, השתלת החיישן הזעיר, שיכול לעבוד 10 שנים לפחות, מביאה למהפכה באפשרויות הטיפול בחולים עם אי ספיקת לב, כי החיישן מאפשר קבלת תמונה מדויקת של תפקוד הלב, בכל זמן ובכל מצב, גם בהיות החולה בביתו, כאילו הוא מאושפז ומנוטר במהלך צנתור או ביחידה לטיפול נמרץ. בעזרת הנתונים המדויקים, יכול הקרדיולוג לשנות ולאזן את הטיפול התרופתי בצורה מדויקת, מה שאמור לגרום לחולה להרגיש טוב יותר בחיי היומיום ולהתאשפז פחות. בישראל ישנם כ – 80 אלף חולים באי-ספיקת לב, המתאשפזים לעיתים קרובות. הטכנולוגיה החדשה מעוררת התלהבות בקרב קרדיולוגים המטפלים באי ספיקת לב. 

הטכנולוגיה היא פרי פיתוח של חברת "רימון טכנולוגיות רפואיות" מישראל, המאפשרת תקשורת אלחוטית ייחודית עם חיישנים זעירים, היכולים להיות מושתלים במקומות שונים בתוך הגוף. 

מאמר מאת פרופ' רוזנמן, המתאר את הטכנולוגיה והניסיון הראשוני של השימוש בה, עומד להתפרסם בחודש פברואר בעיתון היוקרתי של האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה: "Journal of the American College of Cardiology".