בעיות רב תחומיות אצל ילדים הלוקים בפיגור שכל י

בעיות רב תחומיות אצל ילדים הלוקים בפיגור שכלי, הוא נושא יום העיון אשר ערכה המרפאה מטבולית-גנטית-נוירולוגית (מ.ג.ן) במרכז הרפואי "וולפסון", בניהולן של  פרופ' טלי שגיא וד"ר דורית לב, ביום שלישי 25.12.07 .

יום העיון מיועד לרופאים, פסיכולוגים, מורים, עובדים סוציאליים, קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק, המטפלים בילדים ומבוגרים עם פיגור שכלי.  צוות מרפאת מ.ג.ן יציג ביום העיון את הגישה המקצועית, הרב-תחומית אשר פיתח למען אבחון, טיפול וליווי של ילדים הלוקים בפיגור שכלי ושל משפחותיהם. פרופ' שגיא הסבירה שלהורים יש צורך באבחון מקצועי רחב, המציע טיפול בהווה, קביעת פרוגנוזה, ייעוץ גנטי, ליווי במציאת מסגרת חינוכית הולמת. 

את יום העיון פתחו פרופ' טלי שגיא – מנהלת היחידה לנוירולוגיה ילדים - וד"ר דורית לב – מנהלת המכון הגנטי, בהרצאה על הפרעות התנהגות בילדים הלוקים בתסמונות גנטיות שונות.

בהמשך הרצו מומחי בית החולים בנושאים שונים:       

ד"ר לובה בלומקין – מנהלת המרפאה להפרעות תנועה, הרצתה על הפרעות תנועה האופייניות לילדים עם פיגור, כגון תנועות סטריאוטיפיות (תנועות חוזרות כגירוי עצמי).

ד"ר מירה  גינזברג – אחראית על תחום מחלות נוירומוסקולריות, רצתה על תסמונות בהן יש גם פיגור שכלי וגם מעורבות של עצב-שריר.

ד"ר מיכאל דוידוביץ - מנהל מערך התפתחות הילד במחוז ירושלים והשפלה ב"מכבי שירותי בריאות", דן בשאלה מתי ניתן להגדיר ילד הלוקה בפיגור שכלי, גם כלוקה בהפרעת קשב ומתי יש לטפל בו ע"י מתן תרופות.

ד"ר שרה קויתי – מנהלת השירות לאפילפסיה בילדים, דנה בפרכוסים אצל ילדים עם פיגור והשפעות הטיפול התרופתי על היכולות הקוגנטיביות שלהם. כמו כן סקרה ד"ר קויתי שיטות טיפוליות חדשות לאפילפסיה, כגון השתלת קוצב וגלי.

את יום העיון חתם אהרון גבאי – עובד סוציאלי אשר הציג את השפעת מחלתו של הילד הלוקה בפיגור על תפקוד המשפחה בחברה ויחסי הגומלין ביניהם.  

צוות  מרפאת מ.ג.ן ב"וולפסון" בעל מומחיות בתחומי נוירולוגיה ילדים, גנטיקה, התפתחות הילד, רפואת ילדים, עבודה סוציאלית, פסיכיאטריה, פיזיותרפיה, תזונה ורפואה משלימה. במרפאה דואגים לאיבחון וטיפול הילדים ובייעוץ וליווי המשפחה. בנוסף, במידת הצורך ובתאום עם המשפחה, מפנה צוות מרפאת מ.ג.ן סטודנטים לעזרת משפחות, בכדי להקל ולשאת עימם את הנטל. גישה היקפית זו מעניקה למשפחה תחושת ביטחון שהם לא לבד, יחד עם האמון שהם לא "רק עוד משפחה", כי אם חלק מחברה המגלה אכפתיות למצבה.