ההדחקה וההעלאה של זיכרונות - מחקר חדש

מחקר חדשני לבדיקת הזיכרון בסריקה מוחית, בעקבות מתן סוגסטיה היפנוטית לשכחה ולביטול השכחה, פרי עבודתם של: פרופ' ידין דודאי – מנהל המחלקה לנוירוביולוגיה במכון וייצמן, אבי מנדלסון – דוקטורנט וד"ר' יוסי חלמיש גם הוא מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון וייצמן וד"ר אלכסנדר סולומונוביץ – מנהל היחידה להיפנוזה במרכז הרפואי "וולפסון", התפרסם בינואר 2008 ב –  NEURON - כתב עת מדעי מוביל בתחום של חקר המוח. המחקר שופך אור על תהליך ההדחקה וההעלאה של זיכרונות. המאמר כבר זכה להדים רבים בעולם ועורר עניין גדול בקרב מדענים בתחומים הרלבנטים.

במחקר נבדקו שתי קבוצות מתנדבים. האחת הורכבה מאנשים בעלי כשרון היפנוטי גבוה, המסוגלים ליישם בהצלחה רעיון שבו הם מרוכזים, הקבוצה השנייה – קבוצת הביקורת - הורכבה מאנשים שהפגינו יכולת היפנוטית נמוכה. במסגרת המחקר, כל הנבדקים צפו במשך 45 דקות בסרט המתעד יום בחייה של אשה צעירה. כעבור שבוע, כל אחד מהמתנדבים נבדק באמצעות מכשיר  fMRI  להדמיה בתהודה מגנטית, המדגים את פעילות המוח בזמן אמת. הם נבדקו לפני ובעת שקיבלו סוגסטיה היפנוטית שגרמה להם לשכוח את תוכן הסרט. אח"כ נבדקו פעם נוספת אחרי מתן סוגסטיה לביטול השכחה.

הבדיקות הראו שהנבדקים בעלי כשרון היפנוטי גבוה הפגינו, אחרי קבלת הסוגסטיה ההיפנוטית לשכחה, רמת זיכרון ירודה באופן משמעותי בהשוואה לקבוצת הביקורת. במקביל נצפתה פעילות ירודה באזורי המוח המופקדים על שחזור ושליפת הזיכרון ונצפתה פעילות מוגברת באזורים המעורבים בתהליך של דיכוי הזיכרון. לאחר מתן סוגסטיה היפנוטית לביטול השכחה – הראו בדיקות ה- f MRIכי הזיכרון והפעילות המוחית אצל בעלי היכולת ההיפנוטית הגבוהה, חזרו לרמה תקינה, בדומה למה שהפגינו הנבדקים בקבוצת הביקורת.

ד"ר סולומונוביץ' אמר שהמחקר החדשני, המתבסס על סריקות של המוח בזמן אמת, עשוי להיות רלבנטי להבנת שיבושים בזיכרון אשר סיבתם אינה אורגנית, כלומר אינם נובעים מפגיעה מוחית, אלא נוצרים בעקבות אסון, תאונה, פיגוע או כל מאורע טראומתי נפשי אחר, או על רקע פחות דרמטי כמו חרדת בחינות, שבה פועלת סוגסטיה עצמית מכשילה.

ד"ר סולומונוביץ' הסביר שטכניקות היפנוזה מאפשרות פיענוח ופתרון של שיבוש בזיכרון מסוג זה ע"י הפעלת מנגנון של היפנוט עצמי חיובי, כלומר אימוץ ויישום של רעיון מתקן.