נזלת אלרגית

מאת ד"ר עמיר טנאי 
מנהל היחידה לאימונולוגיה קלינית, אלרגיה ומחלות מפרקים

למה ואיך זה קורה?

נזלת אלרגית היא מחלה שכיחה ביותר, הפוגעת בדרגות חומרה שונות בכ- 10-15% מהאוכלוסיה. היא מופיעה לרוב בגיל הילדות אך עלולה להתפתח בכל גיל. הסיבה למחלה נעוצה במרכיב גנטי שאינו ברור די צרכו. ידוע כי המחלה שכיחה בקרב דורות רבים באותה משפחה, וידוע כי בני משפחות אלו נוטים ללקות במחלות אלרגיות נוספות כגון אסטמה אלרגית ו"אסטמה עורית" ( אטופיק דרמטיטיס).

גורם חשוב נוסף להתפתחות המחלה הוא חשיפה לחמרים שונים דרך האויר, הקרויים אלרגנים. אלו מעוררים בקרב  חולי הנזלת האלרגית תגובה חריפה בדרכי הנשימה העליונות ( אף, חיך, גרון ) ובלחמיות העיניים. התוצאה היא: נזלת מימית רבה , עיטוש בצרורות , גרוי ועקצוץ קשים באף בחיך בגרון ובעיניים, וכן סתימת אף ונחירות ליליות. מעבר לסבל היום יומי הכרוני, קימת פגיעה קשה באיכות השינה, ובעקבות זאת עייפות כרונית וקשיי ריכוז ולמידה אצל ילדים ומבוגרים כאחד. המנגנון האחראי לתופעה טמון במערכת החיסון : כאשר אלרגנים סביבתיים (קרדית אבק הבית , נבגי עבשים, פרוות בע"ח) או אלרגנים עונתיים (אבקות הפריחה של דשאים, דגניים עשבים או עצים), באים במגע עם רירית דרכי הנשימה או לחמיות העין, מתחילה שרשרת של תגובות במערכת החיסון: נוגדנים ייחודיים לאלרגנים אלו מזהים את האלרגנים וזיהוי זה מאתחל שורה של אירועים שגוררים הפרשת חומרים כמו היסטמין ודומיו מתוך תאים הקרויים "תאי פיטם". אלו גורמים לתגובה חריפה דלקתית שביטוייה השונים מחוללים את סימני המחלה שהוזכרו לעיל. חלק מהחולים סובלים סבל על פני כל השנה בהיותם אלרגים   לקרדית האבק, המצויה בסביבתם משך כל השנה. יש הסובלים רק במשך עונה מסוימת בה פורחים הצמחים להם הם רגישים. חולים אלו לוקים ב-"קדחת השחת". אחרים הרגישים הן לאבק בית והן לאבקות הפריחה יסבלו כל השנה ומצבם יוחמר בעונות הפריחה. 

איך מאבחנים? 

הרופאים העוסקים במחלה זו קרויים אלרגולוגים, ואליהם רצוי לפנות עם הופעת סימפטומים אלו. האלרגולוג יודע לחקור באפן מדעי את אופי הסבל ועל כן בכוחו לקשר בין חשיפות לאלרגנים ביתיים-ספציפיים, או אזוריים ועונתיים לבין אופי התסמינים ותלונות החולה, במטרה לאשש או לשלול חשד שאכן מדובר בנזלת אלרגית.

האלרגולוג מבצע תבחיני עור לחולים ובעזרתם קובע באפן מדויק מהו/מהם האלרגן/נים להם רגיש החולה. תבחיני העור מתבצעים באפן הבא: על עור האמה או הגב מושמות טיפות של תמציות האלרגנים השונים ובעור שתחתיהן מבוצעת שריטה שטחית שכמעט ואינה מורגשת. תגובה חיובית המלמדת על רגישות לחומר, מתבטאת בנפיחות מקומית דמוית עקיצת יתוש. קוטר התגובה עומד ביחס ישיר לעצמת הרגישות – נתון המאפשר לאלרגולוג להעריך נכונה את  באם האלרגן האלרגן זה או אחר אחראי לתופעות האלרגיות.  

במקרים מסוימים ניתן לבצע בדיקה של רגישות לאלרגנים באמצעות בדיקת דם, אך השיטה של תבחיני עור מועדפת, שכן היא משקפת תהליך הקרוב לתהליך המחלה עצמו בהיותה מתרחשת אף היא בגוף עצמו. מומלץ כי כל אדם מבוגר או ילד הסובל מנזלת כרונית יופנה לאלרגולוג ע"מ לברר את הבעיה ולקבל טיפול הולם.

איך מטפלים?

הטיפול מתבצע ע"פ שלשה מישורים:

1. פיקוח סביבתי: ראה פרוט בשאלה הבאה.
2. טיפול תרופתי: הטיפול (הטעון מרשם רופא), מורכב מהזלפה של תרסיסים לחלל האף באמצעות משאף על בסיס יומי (חשוב להקפיד במיוחד בעונות בהן ריכוז האלרגנים באויר גבוה). ההזלפה מצמצמת באפן משמעותי את המרכיב הדלקתי של הנזלת האלרגית המתרחשת בריריות. טבליות או סירופ אנטיהיסטמינים הבולמים את פעולתם של ההיסטמינים המופרשים ביתר בתהליך האלרגי מהווים טיפול משלים. הטיפול באנטיהיסטמינים איננו חלופה להזלפה האפית משום שהוא תוקף באפן ישיר את התהליך החולני אלא רק מפחית את עצמת הסימפטומים. ישנם גם אנטיהיסטמינים שניתנים בהזלפה אפית או עינית.
3. חיסון ספציפי:לחולים הממשיכים לסבול מסימפטומים של נזלת אלרגית, למרות פיקוח סביבתי וטיפול תרופתי, מוצע טיפול בחיסון ספציפי. טיפול זה, הניתן אך ורק ע"י אלרגולוגים מומחים, ואך ורק תחת השגחה מקצועית, נעשה על ידי הזרקה תת-עוריות של תמציות מהולות ביותר של האלרגן/נים להם רגיש החולה. זריקות אלו ניתנות תחילה על בסיס שבועי כשכמות האלרגן עולה באופן הדרגתי ומבוקר. תוך מספר חדשים מושגת מנת אחזקה המגינה בפני תופעות המחלה ומפחית באופן משמעותי את פעילותה. ההטבה היא תולדה של שינוי באופי התגובה של מערכת החיסון לאלרגן: מפנה מתגובה אלרגית לתגובה "נורמלית" שאינה מלווה באותן תופעות אלרגיות הגורמות לסבל. עם הזמן ניתן לרווח בהדרגה את תדירות הזריקות מ-אחת בשבוע ל- אחת בחודש. טיפול זה המביא להקלה ניכרת בסימפטומים, להפחתה משמעותית  בצריכת תרופות ומחוללת שיפור משמעותי באיכות החיים.

איך אפשר למנוע?

נזלת אלרגית נוצרת משילוב של גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים. איננו יכולים להשפיע על הגורמים הגנטיים אך בהחלט ניתן להשפיע על הסביבה, בעיקר ע"י הפחתה של ריכוז האלרגנים הסביבתיים.

פיקוח סביבתי: הרחקת האלרגן מסביבת החולה. כאשר מדובר בחיות מחמד או משק הענין ( למעט ההיבט הרגשי ) קל יחסית . נוצות כמו פוך בכריות או בשמיכות חורף ניתן להחליף במילוי סינטטי. פטריות עובש במקומות לחים ניתן ליבש . אבק הבית מהווה אתגר גדול יותר. יש לנקוט בשורה של פעולות בבית ובמיוחד בחדרי השינה על מנת להפחית את כמות האבק והקרדיות השוכנות בתוכו. הפעולות כוללות אוורור החדר, שאיבה תכופה של המזרן, וכיבוס תכוף של כלי מיטה והשמיכות, עטיפתם בכיסויי בד מיוחדים שלא מאפשרים חדירה ויציאה של הקרדיות ובכך יוצרים חיץ בינן לבין פתחי הנשימה וריסוס בקוטלי קרדיות. כמו כן חשוב להימנע מהחזקת שטיחים, וילונות, ספרים, צרכי לימוד וצעצועים שעירים, קולטי וכולאי אבק, בחדרי השינה.

אנשים הרגישים לאבקות הפריחה, יחושו טוב יותר אם ישהו בזמן עונות הפריחה הידועות מראש  בחדרים ממוזגים וימנעו משהיה באזורים כפריים, עתירי צמחיה פורחת. בנוסף לפיקוח הסביבתי יש ליטול טיפול תרופתי.

אילו אלטרנטיבות קיימות לטיפול התרופתי?

למעשה אין אלטרנטיבות לטיפול המוצע. הגישה הטיפולית משלבת שינויי אורח חיים (פיקוח סביבתי), התחקות אחר אורחות הטבע ( התחשבות בעונות השנה) וטיפול תרופתי מושכל, המושתת על הבנה מדעית של מנגנוני  פעילות המחלה מחד ושל מנגנוני פעילות התרופות מאידך.

האם התרופות בסל?

כל התרופות מצויות בסל התרופות ומחירן שווה לכל נפש.

מה אסור לעשות על מנת  שהמחלה לא תוחמר? 

עפ"י  עקרונות הטיפול המושתתים על הבנת מנגנוני הנזלת האלרגית יש להקפיד  על פיקוח סביבתי הולם והמנעות מאלרגנים ברי הרחקה ( בע"ח להם קיימת רגישות , נוצות ). בנוסף, יש להיצמד לתכנית הטיפול התרופתית או החיסונית המוצעת ע"י הרופא המומחה.

האם זה מדבק?

נזלת אלרגית אינה מחלה מדבקת. זאת בשונה מנזלת זיהומית, השכיחה בחדשי הסתיו והחורף ומלווה לרוב בסימפטומים של שפעת ( כאבי גרון, שיעול, חום, כאבי שרירים וכיו"ב ) השפעת להבדיל מנזלת אלרגית היא מחלה ויראלית מדבקת.