הגרפיקאי בן ה-87 פרש לגמלאות

רוזנברג, שכולם קוראים לו "שמוליק", עבד כגרפיקאי של ביה"ח, אך למעשה עשה הרבה יותר;כושר הציור שלו, היכולת הגראפית, כושר ההמצאה והיכולת לבנות מכשירים, עשו אותו לאחד האנשים המרכזיים של ביה"ח. שמוליק היה המעטר הקבוע של ביה"ח באירועים שונים, ורבים מציוריו מעטרים את הקירות במחלקות השונות - כשהם מוסיפים צבע ויופי לביה"ח. 

שמוליק רוזנברג, תושב בת ים, החל את עבודתו בביה"ח דונולו ביפו בשנת 1949 ואח"כ עבר ל"וולפסון" עם פתיחתו. שמוליק, שביה"ח היה מרכז חייו, קטף במשך שנות עבודתו הרבות פרסים כמו: פרס העובד המצטיין ופרס מנכ"ל משרד הבריאות. 

הנהלת "וולפסון", מנהלי מחלקות, עובדי המחלקה הטכנית ועובדים רבים נוספים, באו להיפרד משמוליק, הודו לו על תרומתו רבת השנים ואיחלו לו עוד שנים רבות של בריאות ושמירת קשר עם ביה"ח. 

שמוליק שהגיע עם רבים מבני משפחתו - ילדיו, נכדיו ונינו החדש, התרגש מאוד מהמעמד והצליח רק לומר תודה על המחמאות והברכות שהרעיפו עליו ועל כל השנים שעשה בביה"ח.