הדמיה של המוח

• מיפוי חדשני של המוח לאחר אירוע מוחי חריף 

מיפוי מוח מבוצע ברפואה גרעינית ומהווה בדיקה אבחונית המקנה תמונה תלת-מימדית של תיפקוד המוח. הבדיקה מבוצעת בשיטת ספקט (SPECT ) וכוללת הזרקת חומר רדיואקטיבי בכמות מיזערית לווריד. מצלמת גאמה מיוחדת מציגה את התמונות בחתכים שונים (בדומה לבדיקת CT) בפני הרופא המפענח. חומרים שונים בודקים את זרימת הדם במוח, תיפקודם של קולטנים (רצפטורים) ופעילות של גידולים ממאירים. מוח של חולה אלצהיימר -> מיפוי זרימת הדם במוח מקובל בעיקר במצבים הבאים:

• אירוע מוח חד ואירועים מוחיים חולפים (TIA): כבר בשעות הראשונות לאחר אוטם במוח מודגמת ירידה בזרימת הדם לאזור הפגוע (כאשר בבדיקת CT, לרוב מפורשת כמצב תקין). למיפוי חשיבות רבה באבחון וקביעת הסיכוי להתאוששות
• דמנציה (שיטיון): מחלה ניוונית מתקדמת של המוח. המיפוי מאפשר אבחון מוקדם וטיפול במקרים מסוימים. מחלת אלצהיימר היא השכיחה ביותר ומתבטאת בירידה סימטרית דו-צדדית בזרימת הדם למוח (ראה תמונה לעיל)
• אפילפסיה (כיפיון): מיפוי מוח יכול לאתר ברגישות גבוהה מוקדים במוח הגורמים להתקפי אפילפסיה. מיקומו המדויק של המוקד חשוב לצורך ביצוע כריתה, במקרים של חולים שאינם מגיבים לטיפול התרופתי
• חבלות ראש: המיפוי מאפשר לקבוע את מידת הנזק וסיכויי ההחלמה

מיפוי מוח מבוצע גם במחלות פסיכיאטריות שונות ונועד בין השאר לשלול סיבוכים אורגניים במוח, כגון מחלות של כלי דם.

• מיפוי חדשני של המוח לאחר אירוע מוחי חריף

אירוע מוחי הוא אחד מגורמי התמותה השכיחים בעולם, ואחד מהגורמים החשובים לנכות מתמשכת.   קשה לנבא מראש את סיכויי ההחלמה של חולים לאחר אירוע מוחי.   בדיקת ה-CT, למשל, יכולה להראות את אזור הפגיעה והשפעתו על שאר המוח, וכן לשלול דימום תוך מוחי, אולם היא אינה רגישה בימים הראשונים לאחר האירוע.   בדיקת ה-MRI רגישה יותר לאבחנת ארוע מוחי, ויכולה בשעות הראשונות לנבא את החמרת הארוע, אולם מדובר בבדיקה יקרה, שאינה שימושית עבור כל החולים.

המוח האנושי מגן על עצמו ע"י יצירת מחסום מיוחד בין תאי המוח לבין מחזור הדם כדי למנוע חדירת חומרים לא רצויים העלולים להזיק למוח. לאחר ארוע מוחי קיימת בד"כ פגיעה במחסום זה והמוח חשוף יותר לפגיעה.

במחקר שנערך במרכז הרפואי 'וולפסון' נבדקה רמת החדירות של המוח לחומרים מזיקים לאחר אירוע מוחי, בעזרת מיפוי מוח העושה שימוש ייחודי בחומר המוכר להדמיה של איברים אחרים (DTPA). נמצא קשר ישיר בין חומרת הפגיעה במחסום דם-מוח, לבין מצבו של החולה וסיכויי החלמתו. קליטה משמעותית של החומר קשורה לנזק רקמתי ותפקודי גדול יותר, ואילו העדר קליטה או קליטה נמוכה מתחת לרמת סף מסוימת, מנבאת החלמה טובה יותר של החולים מהאירוע.

שיטת הדמיה בלתי חודרנית זו, שאינה כרוכה בתופעות לוואי או אלרגיות וגם זולה יחסית, יכולה לזהות תת-אוכלוסיות של חולים לאחר אירוע מוחי, שמצבם עלול להחמיר. השיטה יכולה לעזור גם במעקב ובטיפול בחולים בצורה יעילה יותר.