היצרות תעלה ספינאלית

היצרות התעלה הספינאלית היא אבחנה רנטגנית ולא מחלה. אצל 60% מבני ה-60 ישנה היצרות של התעלה הספינאלית אף אם אינם מודעים לה, והשכיחות באוכלוסייה גוברת עם עליית הגיל.

היצרות התעלה הספינאלית עלולה להיות מרכזית (עקב בלט דיסק אחורי, צמיחת זיזים גרמיים או שבר, שגשוג יתר של הרצועות האחוריות) או פוראמינלית (ליד מוצא העצבים). במידה וההיצרות משמעותית ייווצר לחץ על העצבים.

רוב האנשים בעלי היצרות ספינאלי לא סובלים מסימפטומים ואינם מודעים כלל לקיומו. רק בנוכחות סימפטומים כגון כאבי רגליים, כבדות ונימול בעת עמידה והליכה מדובר בסטנוזיס בעל משמעות קלינית. הופעת הסימפטומים בעת פעילות קשורה להחמרה זמנית של ההיצרות והלחץ העצבי. עם החמרת ההיצרות מרחק ההליכה האפשרי פוחת.

היצרות התעלה הספינאלית אינה מהווה מקרה חירום רפואי, אלא מצב כרוני המשפיע על איכות החיים, ולכן הטיפול בהתאם. יש לשלול סיבות אחרות לתלונות, כגון מחלת כלי דם או שינויים עצביים פריפריים כתוצאה מסכרת וכן הלאה. הטיפול הוא סימפטומאטי וכולל פיזיותרפיה, משככי כאבים ונוגדי דלקת. במידה ולא חל שיפור תחת טיפול זה, ניתן לנסות הזרקה אפידוראלית. כאשר קיימת השפעה משמעותית על איכות החיים נשקלת האפשרות הניתוחית, בין אם דקומפרסיה בלבד או שילוב עם קיבוע.